רש"י מראשית ולא כל ראשית שאין כל הפירות חייבים כו' מה שמקשין כיון דילפינן ג"ש דארץ ארץ שאין כל מיני הפירות חייבים בבכורים אלא שבעת המינים בלבד אם כן מ"ם דמראשית דמשמע ולא כל מיני ראשית למה לי נ"ל דאינה קושיא דה"פ בתחלה קשה לרש"י מ"ם דמראשית למה לי וסמך על פי' מלת ראשית שפירושו כמו שיפרש אחר כך אדם יורד לתוך שדהו קודם שנתבשלו כל הפירות שבאילן ורואה תאינה שבכרה כורך עליה גמי דאם לא כן כשירד אחר שנתבשלו הרבה מהם היאך ידע איזה מהם נתבכרה תחלה לקרותן ביכורים ומפרש דמ"ם דמראשית מלמדינו שאם נזדמן שירד לתוך שדהו וראה שנים או שלשה תאנים שנתבשלו יכול יעשה כל השלשה תאנים בכורים לכך מפרש דמ' דמראשית ממעט זה שאין צריך לעשות כל השלשה ביכורים וזהו מראשית ולא כל ראשית אלא אחת או שתים מהם איזה שירצה ואין צריך לעשות כולם ביכורים ואחר כך אומר רש"י וכ"ת מנא ליה דהא דלמא אתי למעט שאין כל המינין חייבים בבכורים ומפרש ואומר דהא שאין כל מיני הפירות חייבים בבכורים זה ילפינן מג"ש דארץ ארץ ואם כן ע"כ מ' דמראשית אתי' לכדאמרן והואיל והוצרך לפרש דהשבעה מינין שהוזכרו בשבח הארץ כולם נקראו כאן פרי הוצרכו לפרש גם כן כאן זית שמן ודבש שפירושם הפרי ולא המשקה שבתוכו ואחר כך מפרש מלת ראשית ומקשה והיאך אדם יודע איזה פרי נתבשל ראשונה לקוראו ראשית ומפרש ואמר אדם יורד לתוך שדהו כו':

רש"י ושמרת ועשית אותם בת קול מברכתו הבאת בכורים היום תשנה לשנה הבאה ע"כ נ"ל דדייק רש"י זה במדה הדבר הלמד מעניינו דשיטת משמעות פרשה זו לא מיירי אלא שהש"י מבטיח את ישראל כשיקיימו המצות שיהיו מברכים בכל המעלות כמו שסיים הפרשה ולשמור מצותיו ולתתך עליון על כל הגוים וגו' לכך מפרש הוא גם כן מה שאמר בתחלה ושמרת ועשית אותם וגו' אינו לשון ציווי אלא לשון ברכה שהבת קול מברכתו כו' נ"ל: