רש"י חופף עליו כל היום לעולם ע"כ פי' אילו הוה כתיב כל יום הוי משמעו לשון בינוני כלומר בכל יום השכינה היא חופפת עליו ולא הוי משמע לעתיד אלא שבזמנו היה כן שנגלית השכינה עליו בכל יום ולא הוי ידעינן גם כן אם רצה לומר בכל יום פעם אחת או שתים או זמן רב או זמן קצר אבל עכשיו דכתיב כל היום משמע והוא כל הימים שזהו פירושו תמיד ואפילו לעתיד כלומר לעולם דהיינו משנבחרה ירושלים לא שרתה שכינה במקום אחר וגם לא תשרה בשום מקום אחר גם לעתיד לבא אלא בירושלים שתבנה במהרה בימינו:

רש"י עמים הר יקראו *) {מה שפירש המחבר ז"ל הפסוק עמים הר יקראו באחרונה עיין בהקדמה ושם יבואר.} עמים של שבטי ישראל הר יקראו להר המוריה יאספו כל אסיפה ע"י קריאה היא ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק ע"כ כתב הרא"ם וז"ל אינו יודע מה ענין אסיפת השבטים אל הר המוריה בתוך ברכתו של יששכר וזבלון עכ"ל ואני אומר דלא דק דעניין רב יש להם זה עם זה ואדרבה עיקר אסיפת השבטים להר המוריה לזבוח זבחי צדק ברגלים היא באה על ידי שבטי יששכר וזבלון שע"י שהיה זבלון עוסק בפרקמטיא ונותן לתוך פיו של יששכר הי' להם לבני יששכר פנאי לישב ולעסוק בתורה ונעשו חכמים גדולים עד שנאמר עליהם ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים ואמרו חכמי' ז"ל שהיו יודעים לעבר השנים ולקבוע מועדים וכבר ידעת שאין קובעין חדשים ואין מעברין השנים אלא סנהדרין שבירושלים ואותן סנהדרין היו רובן מבני יששכר כמו שכתב רש"י בפירש בסמוך ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין שהיו מבני יששכר היו עוסקין בכך ועל פי עתיהם ועבוריהם עמים של שבטי ישראל הר יקראו להר המוריה יאספו כו' וא"כ ע"כ היו אותם יודעי הבינה צריכין להיות תמיד ואפי' לדור שם בירושלים לעבר השנים ולקבוע חדשים וגם כשיאספו שם השבטים במועדים היו שומעין התורה מפיהם וזובחין זבחי צדק על פי הוראתם וא"כ אין לך מקום בכל ברכת השבטים ששייך לברך ברכה זו של אסיפת השבטים לירושלים במועדות אלא בתוך ברכתו של יששכר וזבלון שהרי הם היו עיקר הסיבה של אסיפה זו נ"ל:

רש"י ד"א יהי רצוי אחיו שהיו בנותיו נאות כו' שמעתי מקשין והא אמר רש"י לעיל גבי ברוך מבנים אשר שראה בספרי אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר ואמר רש"י עליו ואיני יודע כיצד ע"כ ולמה לא מפרש את הספרי שנתברך בבנות נאות כו' אבל אומר אני שאין זו קושיא דאם כן ברוך מבנות אשר מבעי ליה דבנים זכרים משמע:

סליק פרשת וזאת הברכה

תם ונשלם שבח לבורא עולם.