רש"י פרה ורבה ואע"פ שכבר נתעברה ממנו עכ"ל. וכ' הרא"ם וז"ל ולא ידעתי מאין הוציאו זה כי למה לא נאמר שכשנתנבא עדיין לא נתעברה כו' עכ"ל ותמיהני עליו למה לא ידע שהרי מציצו שהיה נאבד יוסף מיעקב כ"ב שנים והם כ"ב שנים שלא קיים יעקב כיבוד אב ואם כמו שפירש"י שם ואם כן לא היה יעקב פרוש מיצחק אביו רק כ"ב שנה ומאותן כ"ב שנה היה עשרים שנה בבית לבן כמו שכתב בפי' ובסוכות שהיה י"ח חדש כמו שפרש"י למעלה ועכשיו היה בביתאל ואם כן לא נשארו לו מעכשיו עד שבא אל אביו לחברון רק ששה חדשים והרי בנימין נולד בעוד כברת ארץ לבא אפרתה טרם באו לחברון ואם כן על כרחך כשנתנבא נבואה זו בבית אל כבר נתעברה רחל מבנימין דבפחות מז' אי אפשר שיהיה הבן בן קיימא:

רש"י ויבא יעקב כו' קרית ארבע שם העיר ממרא קרית הארבע איל מישור של קרית ארבע עכ"ל רש"י וז"ל הרג"א דלא יתכן לומ' כי קרית ר"ל עיר של ארבע דכיון דכתיב לעיל בפרשת חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון והוה ליה למכתב ותמת שרה בחברון קרית ארבע. ולמה אמר קרית ארבע היא חברון אלא ע"כ צריך לומר דשם העיר קרית ארבע עכ"ל ואינו מוכח דמ"ש שבקרית ארבע היא חברון או בחברון קרית ארבע דשניהם חד פירושא יש להם אפי' אם נאמר עיר של ארבע דאם בחברון קרית ארבע נוכל לפרש בחברון שהיא עירו של ארבע כן נוכל לפרש גם כן בקרית ארבע היא חברון בעירו של ארבע היא הנקראות חברון והיא היא וא"כ אין לו שום הוכחה משם עוד כתב הרג"א וז"ל ועוד שאין לפרש עיר של אדם הנקרא ארבע שלא תבא על שם אדם ה"א הידיעה וכתב הארבע בה"א אבל על שם העיר כתב ה"א הידיעה שאין שם העיר כשם העצם ארבע דעדיין היה קשה שלא תבא ה"א הידיעה על שם העיר כמו על שם אדם אבל ר"ל כו הוא שם היחס שהעיר מתיחסת אל הארבע והוא כמו ישי בית הלחמי שהוא גם כן שם היחס שדוד היה מתיחס אל בית לחם שהוא מקומו וכן בית האלי אבי העזרי שם יחוס המקום ועל זה בא ה"א הידיעה בכל מקום כך יראה והרא"ם פי' מפני כי שם העיר מורכב משני שמות הוא כמו שם התואר ויבא על השם ה"א הידיעה ולא הראם אחר כמוהו כי כל אלו שמות היחוס הם ואינם שמות העצם עכ"ל ולא ידעתי מאי קאמר כי מלבד שדבריו סותרין זה את זה גם לפי הדקדוק לא דבר נכונה ועוד גם דברי הרא"ם ז"ל אינם כמו שהבינם הוא וזה ראשונה כי הוא סיים דבריו ואמר אבל ר"ל כו' הוא שם היחס שהעיר מתייחסת אל הארבע כו' והרי הוא עצמו אמר בראשונה דלא יתכן לומר כי קרית ר"ל עיר של ארבע כו' ואם העיר מתייחסת אל ארבע הרי הוא כמו עיר של ארבע דמה הבדל יש בין כשאומרים בנו של ראובן שהוא ממין היחס דמייחס ראובן אחר אביו ובין כשאומרים קרית של הארבע דמייחס העיר אל הארבע ובזה י"ל שטעות נפל בספרו וראוי להיות שהמישור מתייחס אל קרית ארבע והוא כמו ישי בית הלחמי שדוד או ישי היה מתייחם אל בית לחם אלא דעדיין לא דבר נכונה לפי הדקדוק שאם ממרא קרי' הארבע שם היחס כמו ישי בית הלחמי כו' איה יו"ד היחס שהוא העיקר ביחוס ולמה נפל היה לו לומר ממרא קרית הארבעי כמו שאמר בית הלחמי אבי העזרי בית אלי אבל הבדל גדול יש בין אותם היחוסים ובין הייחוס שבכאן כי ישי בית הלחמי ואפרת אבי העזרי וחיאל בית האלי הם שמות הייחוס ממש שמייחס אותם אחר אותו המקום שהם משם אעפ"י שאינם בתוכם או אינם סמוך לה והם כמו שמות ייחוסי משפחות ישראלי עברי לוי כו' אבל היחוס שבכאן ממרא קרית הארבע אינה דומה ליחוסים ההם שרצה לייחס המישור ששמו ממרא אל קרית ארבע דאם כן היה לו לומר ממרא קרית הארבעי אלא ר"ל ממרא הסמוך אל קרית הארבע או ממרא שאצל קרית ארבע ובזה הוא דומה קצת לשם התואר כמו שאומרים ראובן החכם שמעון הנגר ואין אומרי' החכמי הנגרי אע"פ שמייחסים אותם גם כן אל החכמה או אל הנגרות מ"מ אין מוסיפין היו"ד אלא מתארין אותו בעניין זה ה"נ הכא שמתאר את המישור ממרא במה שהוא סומך אל קרית ארבע וזה הוא שימוש הה"א לתואר אבל לייחוס צריך יו"ד בסוף התיבה ואין הה"א משמשת לייחוס והנה בזה צדקו דברי הרא"ם שאמר אם הוא מהשמות המורכבים שהוא כמו שם תואר תבא עליו ה"א הידיעה כו' כלומר כמו בשם התואר אבל אינו ר"ל שמפני שהוא מורכב משני שמות הוא כמו שם התואר דמה עניין זה לזה דאטו הרא"ם קורא שם בית לחם או אביעזר או בית אל שמות התוארים לא עלה זה על דעת שום אדם מעולם אלא ה"ק השמות המורכבים משני שמות שאם הוא כמו שם התואר שאין בו יו"ד תבא עליו גם כן הה"א כמו בשם התאר ובשם הייחוס אבל אם אינו מן המורכבים אלא מן הפשוטים לא מצינו בוה"א כו' ומה שמביא רש"י ראייה מבית הלחמי כו' אינו משום שמדמה להם זה הפסוק בעניין הייחוס ולומר שבכאן ממרא קרית ארבע הוא שם היחוס כמו בית הלחמי אלא מביא ראייה שכשתבא ה"א הידיעה בשמות הכפולים שבא בראש התיבה השניה מן השם אבל לעולם בכאן הוא דומה לשם התואר ולא לשם היחוס מפני שאין בו יו"ד בסוף התיבה: