Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 170
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"א סק"ב דמשום חששא. דאינו רק חששא שמא אכל כמ"ש רמ"א בסוף הסעיף:
סק"ג למטה אאכילה. משמע בזה כהב"ח:
סק"ה הרב"י לשונם דהו"ל לכתוב החילוק בין שתיה לאכילה אחר בבא דהפליג והוי קאי חילוק זה אתרווייהו:
סק"ו נוטל בפנים הוקשה לו ממ"נ אם לא יאכל הא א"צ כלל נטילה ואם יאכל שוב לא יחשדוהו:
מ"א ס"ק י"ב אבל כששותהו. הוקשה לו בשני פעמים די שאינו גרגרן ולמה יהיה בכלל דרך ארץ הא אין לו ברירה אחרת לכן תירץ דיש ממוצע בין גרגרן לד"א כשמשייר מעט:
ט"ז סק"ה בברייתא איתא כן. ול' זה משמע כמו שפי' המ"א ואין האיסור רק כשמברך בהמ"ז שכבר אכל כל צרכו וכששותה ב' כוסות נראה כרוצה לאכול עוד אבל באמצע הסעודה מותר לו לשתות ב" כוסות כדי לשרות מה שיאכל אח"כ אבל הטור מפרש פי' אחד דבה"מ רבות' היא דאלו לשתות ב' תוך הסעודה ודאי אסור משום זוגות אלא אפי' כשרוצה לברך על אחד מ"מ ההבאה ביחד אסור שנראה כגרגרן:
סק"ו דלא מהני לעיל בסימן קס"ז סי"ז:
שם אלא אם יש כצ"ל:
סק"ז אפילו באכסניא דשס בברייתא תני הי' הופכין אכסניא לנשואין פי' מי שהאכיל לאחד באכסניא שהיא סעודה מעוטא חזר הוא והאכילהו בנשואין שהוא סעודה מרובה: