Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 291
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מ"א סק"ב עמ"ש סי' תקכ"ט וה"ה שאומר הקידוש כמו בשבת כמבואר בסי' רע"א ס"ח בהגה:
הגה ס"ב מים מן הנהרות משום דהמתים הנידונין בחול מתקררים בהם והוי גוזל את המתים:
שם אינו רק בע"ש דס"ל דבשעה שיוצאים מגהינם מתקררים בהם:
מ"א סק"ג דהא עכ"פ אכל וכו'. אע"ג דאם נמשכה סעודת הבוקר עד זמן מנחה צריך דוקא להפסיק הסעודה אבל בלא"ה לא יצא דאזלינן בתר התחלת הסעודה מ"מ אם כבר אכל סעודת הבוקר ואחר כך התחיל עוד בסעודה קודם חצות ונמשכה עד אחר חצות (לאו דוקא אלא ר"ל עד אחר שש ומחצה) לא אזלינן בתר התחלה בכה"ג. וזה דוקא בדיעבד אבל אם יודע שתמשוך כו' ואדעתא דהכי התחיל איסורא קא עביד כמ"ש במג"א סימן רל"ב ס"ק י"א ומדמה לה המג"א לההוא דרסי' תע"א במג"א סק"א:
סק"ה. ור"ת. ר"ת הוא בעל דיעה הראשונה לשיטתי' אזיל דמתיר סעודה קטנה בסי' רל"ב:
מ"א סק"י. שמברכין עליהם משום דאלו הדיעות שבש"ע הם מחולקים מה ביאור מיני תרגימא ודיעה זו שמצריכין מאכל מה' מיני דגן הביאו ראיה מתוספתא דתני הביאו לפניו מיני תרגימא מברך במ"מ הובא בב"י א"כ מוכח דלא נקרא תרגימ' אלא כשמברכין במ"מ:
סקי"א. איש ואשה שוין ור"ל אף ע"ג שהם מ"ע שהזמן גרמא מ"מ כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה כמבואר בסי' רע"א ס"ב: