מ"א סק"ג דגם הרב"י מודה הכל בהדיא בב"י בסי' זה בשם גאונים ות"ח בלי שום חולק דאין מועיל הנמצא אלא בשעה שמעלה רתיחה ע' פר"ח כאן ומ"ש המחבר בסי' רנ"א ס"ג לענין סכינין שמגעילין בכ"ר אפי' אינו אצל האש וסגי כשהיד סולדת בו כמ"ש שם המ"א סק"ז ע"ש צ"ל דה"ט לפי דתשמיש הסכינים הוא בכ"ש אע"ג דגם משתמשים לפעמים בכ"ר הא ס"ל ז"ל בסי' תנ"א דהולכים בכל כלי אחר רוב תשמישו א"כ מדין הגמור סגי להכשיר בכ"ש ובש"ס קאמר נמי סתמא ברותחין אלא דאפ"ה החמיר בסכין דהרבה נדבק ונסרך בו ומצריכו כ"ר ועכ"פ לא בעי שיעלה רתיחה ע' ח"י סק"ז אבל כלי שתשמישו בכלי ראשון ובעי מדינא הגעלה צריך שיעלה רתיחה כן צ"ל ולא כמו שראיתי מי שנתקשה בכאן מדין הסכיכים דלעיל אמנם לדינא למאי דקי"ל דדבר גוש דינו ככ"ר כל זמן שיס"ב וכמ"ש האחרונים בי"ד סי' ל"ד ומ"א סימן תמ"ז סק"ט א"כ הסכינים שחותכין בהם דברים גושים חמים א"כ דינם ככל דבר שתשמישי בכ"ר וצריך שיעלה רתיחה ולא סגי בלא"ה ודו"ק:

ס"ז סק"ה נגד הכלי שמגעיל מועיל גם לזה שמגעיל כצ"ל:

מ"א סק"י עם אפר שקורין לוי"ג בל"א וכו'. ע' מ"י כלל נ"ג ס"ק כ"ו:

ט"ז סקי"א שנכנס הכלי תוך היורה אחר אינו מועיל כצ"ל: