Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 550
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ט"ז סק"א מה מקשי התוס' ר"ל כיון דהש"ס מביא מעשה זו ללמוד היתר רחיצה לק"מ קושיית התוס' דקמ"ל דרצה להתענות אפ"ה רחץ ש"מ דרחיצה מותר בשלמא אם רחיצה אסור באמת אם כן רבי שרחץ קמ"ל דלא רצה בתענית כלל אז שפיר הקשה התוס' מאי אריא לרחוץ וק"ל:
שם בכל הני מילי כיון שאז היה שוה רחיצה ואכילה בימי רבי וע"ז תירצו דרבי הוא שחידש דין זה כמו שאנו נוהגין שיהיה אכילה אסור ורחיצה מותר:
מ"א סק"ג בעל נפש יחמיר. והאידנא ברחיצה המנהג לאיסור ולכבוד שבת מותר ב"ח:
סק"ד תכ"ח ס"ב. דאין ר"ח טבת בה' בשבת עיין שם ואם כן אין י' בטבת בשבת.
סק"ה א"א לחול בע"ש על פי הקביעות של ר"ח המבוארים לעיל סימן תכ"ח ס"ב:
סק"ו סימן תי"ז ר"ל דכת' דאפילו בתענית של ער"ח בע"ש מתענין ואומרים סליחות במנחה בקצת מקומות והיינו מטעם דהכל מכינים מבע"י וכ"ש בתענית זה:
שם עסי' תקס"ב ס"ב. דכך מבואר שם דבתענית שצריכים להשלים אסור החתן לשתות: