ט"ז סק"א אמרינן דבגנב"ך וכו' אין מזה נ"מ לדינא והש"ס שם בדרך צריכותא אמרה וקשה למה הביא הט"ז והב"י דברים אלו. ונראה דהביאו זאת ללמוד בכל כה"ג אף אם ב' לריעותא דלאו בני חיובא ולא קביעי כל שנעשה לצל נשר:

שם קושיית המקשן שהקשה מאי כהלכתא דהוא פשוט כצ"ל:

שם כאן פסול בסוכות. ואורחא דמלת' נקט שדרך סוכו' אלו להגן ממטר:

ש"ע ס"א הגדיש חלל טפח. דכיון שהניח חלל טפח במשך שיעור סוכה שם סכך עליו דכל טפח מיקרי אהל כמבואר בתרל"א סי"ד מש"ה הוי כאן שם סכך עליו וכשחטט אח"כ אין זה עשיית הסכך אלא תיקון הדפנות ובדפנות לא אמרי' תעשה ולא מן העשוי והוי כסיכה שאינ' גבוה' עשר' וחקק בה להשלימה לעשר' דכשר בסי' תרל"ג:

שם בגדיש אין המטר. כי כן עושין בגדיש שלא תרקב התבואה:

שם פסול מן התורה וכו'. מש"ה אמר תעשה ולא מן העשוי לאשמועינן דפסול מן התור' וע"ז הקשה איך מכשרינין בעשה חלל הא אין מטר יורד וליפסול עכ"פ מדרבנן ותירץ דדוקא בסוכה גזרי רבנן דכיון דאין מטר יורד הוא דומה לבית וגזרו אטו בית אבל גדיש אינו כמו בית:

מ"א סק"א נמי פסולה כוונתו כמ"ש הט"ז דרש"י מוד' להר"ן דאם סיכך לדירה פסול מן התורה שהרי כ"כ רש"י הובא במ"א ר"ס תרכ"ו אלא דרש"י כאן רבותא קמ"ל וכמ"ש הע"ז וכ"ת דרש"י כתב גבי סוכת יוצרים כלשון המחבר בתרל"ו ס"ב כיון שהוא דירתו כל השנה אינו ניכר כו' משמע דאינו פסול רק מדרבנן ע"ז תירץ המ"א דרש"י ס"ל דסוכת יוצרים אינו עשוי רק לצל אלא דממילא מחמת הקדירות רוב דירתו שם מ"ה לא מיפסל רק מדרבנן דאינו ניכר. והר"ן הובא בב"י שם סס"י תרל"ו כ' דפסול מן התורה דעשוי לאוצר ודירה פליג על רש"י וס"ל דסוכת יוצרים אינו עשוי לצל אלא לדירה ואהא לחוד פליגי רש"י והר"ן דהא לכל דבריהם זה וזה שוים:

סק"ד ולשם צל. היינו מל' החג שתהא נעשה לשם חג רק דאנן קיי"ל דא"צ דוקא לשם חג בסימן תרל"ו אלא לשם צל הוי כמו שנעשה לשם חג:

סק"ג מן הסוכה. בסימן תרל"א ס"ז:

שם חד דופן. הוקשה לו דאדרב' הא מימשך ב' דפנות ובדפנות ליכא תולמ"ה לנן פי' דה"ק דלא מימשך הכא חד דופן עם סכך כשר בסימן תרל"א דהכא פסול הסכך משום תולמ"ה

ט"ז סק"ה שהיה מעיקרא דכל שיש מחיצה טפח מיקרי אהל ושם סכך על הסכך: