Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 645
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הגה ס"ב ונעקרו למטה. ר"ל למטה במקום חיבור העליון לשדרה נעקרו שם מהשדרה ואינם מחוברים אלא ע"י אגודה:
ט"ז סק"ב דלשון נדלנדלו וכו'. הוקשה לו דלשון דלדול ביאורו עקירה ואם כן כשכתב המחבר שנדלדלו היינו שנעקרו מחיבורן וכמ"ש הט"ז סק"א ואם כן מאי כתב רמ"א דהיינו וכו' וכל שכן אם נעקרו הלא המחבר בנעקר מיירי ותירץ הט"ז דלשון דלדול פירושו ג"כ פירוק ממקום שכיבתן על השדרה אף שחיבורן לא נפרק וכמ"ש המ"א ואי תיקשי לך מ"ש הט"ז בריש סק"ב ולא נדלדלו פירושו ולא נעקרו כו' המעיין בב"י א"ש כי ביאר שם דחריות אין הכוונה שנושרים מחיבורם אלא שהעלים מתפרדים ומתרחקים הרבה מהשדרה ועודם מחוברים בעיקרם לשדרה אלא שמקום חיבורם מתקשה כעץ עד שא"א לחבר העלים על הגוף אפילו ע"י אגודה ומפני שא"א לחברם קרי להו נושרים עכ"ד ולכן הט"ז בסק"א הוקשה לו מאי ולא נדלדלו הרי נדלדלו ממקום שכיבתן שהרי נתפרדו לזה פירש ולא נעקרו ר"ל דאע"פ שנתפרדו מ"מ מקום חיבורן לא נתקשה ואפשר עדיין לאוגדם ומקרי לא נעקרו. וכאן שכ' המחבר נדלדלו היינו אף שמחוברין אלא שמקום החיבור נתקשה וא"א לאוגדן וז"ש רמ"א דהיינו שאין עולין עם השדרה ר"ל שא"א לאוגדן עם השדרה מש"ה קרי נדלדלו אף שלא נעקרו מחיבורן וזהו שסיים המ"מ העתיק בט"ז אבל כל שעולין עמה מאליהן ר"ל שיכול לאוגדן עם השדרה כי לא נתקשה מקום חיבורן כשרה:
שם פי' שכל שעליו תלויות. ר"ל מה שהכשיר המ"מ בתלויות למטה ויכול לאגדן עם השדרה ע"ז סיים שמן המובחר שלא ליטלן אבל באינ' תלויות למטה אלא שקצת כו' דהיינו נפרדו עליו ששנינו במשנה דכשר אפילו מן המובחר ליכא ביה:
סק"ד אותה הוצא העליון וכו' עלה של לולב בברייתא קורא הוצא והוא מלשון ענף ולפי שעלי הלולב גדולים וכפולים קרי לי' בלשון ענף:
שם אבל אצלינו נמצא הרבה פעמים כמין דבר אדוק בלולב כצ"ל:
שם בשני הוצין וניחא. שיצאו שני הוצין ממקור אחד ויהיו שוין אלא דרך הלולב להיות כולם באמצע בהוצא אחד שהוא עליון מכולם:
שם א"צ דבוק כ"א בשדרה וכו' ר"ל שלא יהיה איזה חילוק סדק בגוף השדרה עד שמחמתה נתרחקו שני ההוצין זה מזה:
שם משמע שהם עצמם נמצאים וכו'. ר"ל שיהיה הלולב כלה בשני הוצין:
שם האחד מצד דבוקם וכו'. ר"ל לא שכלה בשני הוצין אלא שהוצא אחד הוא עליון מכולם אלא שהוא ושכנו דבוקים וזהו פי' הראשון שבתוס':
שם וכתבו עוד התוספות והרא"ש אחר פירוש הגאונים פי' ה"ג כנ"ל:
שם דכל הוצא שהוא כפול. נ"ל דלא מיירי בה"ג בהוצא מיוחד שהוא העליון כפי' ר"י אלא בכל הוצא והוצא מיירי וזה ודאי דבחלוק הוצא אחד ליכא קפידא אלא מיירי ברוב כל עלין:
ש"ע ס"ז נסדק ר"ל נסדק ראשו וקאי אסעי' הקודם דמיירי בנקטם ראשו ואהא אמר כאן דין נסדק ראשו דכך הוא מקור הדין בגמרא הובא בט"ז דאהא דתנן נקטם ראשו פסול אמר לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר אא"כ עביד כהימנק דהיינו שנתרחקו סדקיו עד שנראה כשנים וממילא להמחבר בסעיף הקודם דמיירי ברוב עלין מיירי נמי הכא ברוב עלין ועלה עליונה ס"ל להמחבר בס"ג דאין לה חומרא יותר משאר עלים וקשה איך מכשירין הנסדק הא הו"ל נחלק התיומת בס"ג ויש לומר דהתם לא מיפסל אלא ברוב כל עלה ועלה וכמבואר בטור והכא בנסדקו מעט מש"ה אינו פסול אלא כהימנק כ"ו להמחבר ולרמ"א בסעיף הקודם דמיירי בעלי האמצעית ועליה אמרינן דנסדק דלא כהימנק כשר וקשה הא הו"ל נחלק תיומא בס"ג לרמ"א ולכן כתב רמ"א דמיירי שלא נחלקה בענין שיפסל והיינו כפי' הט"ז נסדק מעט דכשר וכהימנק פסול וכ"כ בהדיא הר"ן הובא בב"י אבל מה שפי' המ"א תמוה דהא לשטת רמ"א דין נקטם ודין נסדק הכל מיירי בעלה העליונה (ויש לפלפל בזה ממ"ש ר"י על פי' רש"י הובא בכ"י ואין כאן מקומו להאריך) גם לשון רמ"א לא משמע כהמ"א מדכ' בענין שיפסל וק"ל והעיקר כהט"ז:
שם כהימניק הימניק פירש"י שם שגידולו של לולב סדיק כמין ב' שדראות אבל נסדקו ראשי עלין כשר ע"ש. ודע שני פירושים של ר"י הן לדעת ב"י והן לדעת התוס' לא הובא כלל בש"ע דלא חיישי' להו אולי משום דלא שכיחי כמ"ש התוס' לכן לא הביאו אבל אי אתרמי חיישי' להו ולמעשה נראה להחמיר:
סק"ז דקטימא סדוק וכפוף פסול. כפוף נתבאר בסוף סי' זה:
ט"ז סק"ח למעלה כהימנוק כשר וכו'. הכוונה כדברי מחבר דאם נסדק באמצע ולא נפתח למעלה אז לא נתרחקו זה מזה משא"כ כשנסדק למעלה ונתרחקו פסול:
סק"ט השדרה וכו'. לכך פסק רמ"א ס"ג דבעי עד השדרה ולהאומרים שם עד טפח או כזית הובא בט"ז שם ממילא כאן מיירי בנסדק פחות מכזית ואפ"ה בהימניק פסול וממילא ה"ה לרמ"א דמצריך שם עד השדרה מ"מ לא מצינן ליה שיחלוק בהימנ"ק כל שהוא דלא מפשינן בפלוגתא ותו דאיזה שיעור נאמר בו אע"כ לכ"ע הימנ"ק פסול בכל שהוא וכן מבואר בר"ן שהובא בע"ז סק"ז דסדוק כ"ש פסול ומודה ליה הט"ז שם בהימנ"ק ע"ש. כתבתי כ"ז שהעולם אין מדקדקים ובראותם נחלק התיומת דהיינו עלה העליונה מעט בראשה מכשירין וכשהוא פחות מטפח אומרים דכשר לכ"ע וטועים הם כי ע"פ הרוב כשנחלק בראשה אפילו מעט נתרחקו נעשו כהימנ"ק וזה לשיטת רמ"א פסול מדינא ושיטת רמ"א הוא העיקר כמ"ש הט"ז סק"ד בשם תה"ד ואין בזה הכשר זולת לשטת המחבר דתלוי ברוב עלין לכן צריך להשגיח ע"ז:
מ"א סק"ה וליכא לספוקי דליכא לספוקי אי כשר או לא לפי שאינו מצוי כלל ואיפכא הוא דיש ספק ביבשו עלין לבד ולא שדרה דיש מכשירין וכיון דאנן פוסלין בעלין לבד לא היה צריך רמ"א להגיה או שדרתו דהא אינו מצוי: