Likutei Moharan, Part II
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יחזקאל א׳:י״ב):
“Wherever the ruach was to go, they went.” (Ezekiel 1:12)
אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון י"ג, דף כח): כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְכוּ', דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא (שם בת"ז).
In the Tikkuney Zohar we find: All the heart’s arteries are governed by the ruach, as it is written (Ezekiel 1:12), “Wherever the ruach (spirit) was to go….” This refers to the ruach (air) that emerges from the lobes of the lungs; for “if not for the lobes of the lungs fanning the heart, the heart would consume the entire body” (Tikkuney Zohar #13, p.28a).
כִּי עַל־יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב, וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל־יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ. כִּי כִּבּוּי הַנֵּר הוּא עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת, וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְעֹר, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ, אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעַפְרוּרִיּוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלֹק. [וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל־יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר].
Ruach (wind) both extinguishes and lights a candle. As observed empirically, at times the blowing ruach extinguishes a candle, whereas other times an extinguished candle is lit by the ruach blowing on it. A candle is extinguished when ash covers the candle and the elemental components of fire in [the flame] separate and become incapable of burning. Therefore, when we blow on the candle, the ruach blows away the ash from it and the components of fire reunite and rebind and begin to burn. {Similarly, occasionally one extinguishes a candle with ruach, which blows and separates the fire from the candle.}
וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ״ז:י״ח): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ – שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד; וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא (זוהר פנחס רכא:).
Now, the leaders of the generation are the concept of ruach, as it is written” (Numbers 27:18), “a man in whom there is ruach”—who knows how to deal with the ruach of each individual. And Israel is synonymous with the heart, for the Jews are the heart of the entire world (Zohar III, 221b).
וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא, לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה־שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב, לִדְלֹק וְלִבְעֹר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
The leaders of the generation must blow their ruach on every Jew, the heart of the world. They have to blow away from them the ash—i.e., the depression that overcomes them and prevents a Jew, who conceptually is the heart, from burning and being inflamed for God.
גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב־רַב, וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל, זֶה גַם־כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵין יָכוֹל לִבְעֹר כַּנַּ"ל.
There are also wicked individuals, who conceptually are the mixed multitude. When they assail the heart—i.e., Israel—that, too, is the concept of ash through which it is prevented from being fired up.
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב, דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד, וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב, וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
This is the reason the leaders of the generation have to blow away the ash from the heart—i.e., from every Jew—so that the components of fire in each Jew reunite, and Israel unites and becomes the concept of heart. Each Jew becomes the heart for that place which needs the concept of heart, as he again becomes fired up for God, as mentioned above.
אַךְ לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה, אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאֹד חוּץ מִן הַמִּדָּה. כְּמוֹ־כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת (שמות י״ט:כ״ד): פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' וְכוּ', כִּי בְּמֻפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ (חגיגה יג), וְאָסוּר לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה' מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ. עַל־כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה, יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל.
2. However, at those times when a stormwind blows, it causes the fire to burn out of control. Similarly, there are times when a stormwind blows inside a person and causes him to burn out of control. This is the concept of harisah (destruction), as in “lest y’ harsu (they break through) toward God…” (Exodus 19:21). As [the Sages teach]: Do not inquire into that which is too wondrous for you (Chagigah 13a). It is forbidden to break through to ascend to God in a manner unsuited to one’s [spiritual] level. Therefore, when a person sees that he is excessively passionate, beyond measure, he knows that this [stems from] the concept of a stormwind.
וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זֹאת (ע' זוהר פנחס דף רכז: ובזוהר חדש על רות). וְזֶה בְּחִינַת: אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה – שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה, דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ"ל, הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ. כִּי הָרוּחַ צָרִיךְ לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה, כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל־פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ"ל:
Eliyahu was able to subdue this [passion] (see Zohar III, 227b; Zohar Chadash, Ruth, p.103a). This is why he is called “The man who rode fiery horses in a stormwind” (Liturgy). He would ride and tame the fiery horses in a stormwind—i.e., the passion burning out of control as a result of the stormwind. Eliyahu would ride this and tame it. For the ruach has to blow with control, so that the heart’s passion ignites within measure, in a balanced manner.