אהבתי כי ישמע ה' את קולי. שמיעה הוא מרחוק והטיית אוזן הוא מקרוב וסרס המקרא ודרשהו תחנוני אהבתי כי ישמע ה' את קולי פי' כוונת אמרו תחנונים שלי היינו מה שאני מתחנן תמיד אהבתי כי ישמע ה' את קולי היינו אף שלא אזכה להיות מאותן הנאמר טרם יקראו ואני אענה וגם לא להטיית מקרוב מ"מ תחנוני אהבתי היינו שאוהב ומבקש אני שעכ"פ ישמע ה' את קולי. וכאלו אמר אהבתי כי ישמע ה' את קולי זהו תחנוני (כי הטה) פי' כי הטיית אוזן מקרוב אינו רק כשבימי אקרא היינו כשעודני בשלותי אבל עכשיו כבר (אפפוני חבלי מות פי' שהגעתי לפחד ממות הגו ומדינה של גיהנם. וזהו אמרו (ומצרי שאול) וזהו ג"כ אמרו (צרה ויגון אמצא) היינו צרת הגוף ויגון על העתיד משאול (ובשם ה' אקרא אנא) היינו שאני עוזב צרת הגוף ואיני מבקש רק (מלטה נפשי) (שומר פתאים) אמר שעם כל זה שאני מבקש על הצלת הנפש לא תאסיר הבטחון מרפואת הגוף כי שומר פתאים היינו החומר הנמשל לפתי (דלותי) פי' מה שדלותי היה כדי שיושיע לי וכשמושיע לי תשועת הגוף אבטח כי (שובי נפשי) שגם הנפש ישוב למנוחה (כי ה' גמל) פי' כי מה שה' גמל טובה לגוף הוא (עליכי) פי' בשבילכי היינו בשביל הנפש ובזה אבטח כי (חלצת נפשי. האמנתי) פי' הנני מאמין אמונה שלמה בזה כי (עניתי מאוד) והעוני ממרק ומציל (אני אמרתי) פי' אף בשעת העוני שברחתי משאול לא הרהרתי אחר דברי ה' ח"ו לומר הנה נמשחתי למלך משמואל הנביא ועתה אני בורח רק אמרתי (בחפזי כל האדם כוזב) אולי לא נדבר עמו מאת ה'.