מן המצר. על גאולה העתידה ידבר ואומר כי בטוח אני בהיות כי ידוע שלעתיד יהיה השם שלם וזהו אמרו כי בהיות (מן המצר קראתי יה) כשאין השם שלם (ענני במרחב) כ"ש לעתיד (שה' לי) שיהיה שלם (שלא אירא. מה יעשה לי אדם) היינו מלחמת גוג (טוב לחסות) כי בבית ראשון בטחו במי שאמר שיקיף חומת ירושלים באש ובמים ובבית שני בטחו בנדיבים בנקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע כמבואר בגיטין. וזה אמרו (מבטוח באדם) כמו בבית הראשון או בנדיבים כמו בבית שני ומביא ראיה מעצמו כי (כל גוים סבבוני) היינו פלשתים ומואב (ובשם ה' אמילם סבוני גם סבבוני) היינו פנים ואחור ארם ועמון ואח"כ (סבבוני כדבורים. דועכו כאש קוצים) וכן יצרי הרע (דחה דחיתני לנפול) בבבל ובשאול (וה' עזרני) לזה אני מובטח (שעזי וזמרת וגו') וגם מובטח אני (שלא אמות כי אחיה וגו'). (אודך) פי' בין (כי עניתני) בין בשעה (ותהי לי לישועה) ההודאה שוה כי היסורין הן תכלית הטובה כי הלא רואה אני כי (אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה) והוא משל על ישראל הרי אני רואה שהשפלות הוא תכלית הטוב.