Maaseh Nissim on Pesach Haggadah, Magid, Rabban Gamliel's Three Things
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פסח שהיו אבותינו כו' על שום שפסח. יקשה בכאן דבשלמא במצה יש זכר שלא הספיק בציקם של אבותינו להחמיץ אבל באכילת בשר טלה אין זכר לפסח. ונראה כיון דנס הפסיכה היה באותו פעם מחמת קיום מצותו ית' בשחיטת הטלה ובאכילתו א"כ יש זכר באכילתו שעל ידי אכילה כזה היה לנו נס הפסיחה. והנה בכאן טען האדון מהרי"א ז"ל כי ברוב המכות היה הפלאה בין ישראל למצרים כמו בערוב ודבר דכתיב והפלא ה'. ולדעת חז"ל בכל המכות היה הפלאה ולא היה בישראל. ולא נעשה שום סימן בנתינת הדם על המשקוף שלא יקלו ישראל עם המצרים ואמאי הוצרכו דוקא במכת בכורות לסימן וכן בקי"ס שנטבעו המצרים ולא ישראל בלי שום סימן וגם לא נתקן שום מצוה לדורות על שום הפלאה שנעשה רק על מכות בכורות הוצרכו לסימן ונצטוו גם כן במצוה לדורות בפסח וקידוש בכורות. וכתב שהוא הפלא ופלא בעיניו. ומה שנראה לי בזה הוא בהיות כי כל המכות מלבד מכות בכורות לא היה על ידי הקב"ה בעצמו רק ע"י משה וע"י אמצעים וידוע שהמערכת משועבד ונכנע לנביאים ולשלימים כמו שמצינו שנקרעו המים לר' פנחס בן יאיר ואפילו לטייעא שנתלווה עמו ע"פ מאמר התנא שאמר פלוג נמי להאי אף שלא היה ראוי. וכן נמצא מאמר מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק. וכן חמרא דר' זירא בב"ק שאכל הארי כל הבהמות וחמרא דידיה ניצול. וכן בתענית דבשיבבותיה דרב לא הוי דברא ואין הפלאה גדולה מזו רק שהטביע הקב"ה בכל מערכת השמים שיהיה פחד הצדיקים עליהם כמו שהטביע הפחד בבהמות מאדם. וכל מה שגוזר הצדיק על המערכת כן יקום כיהושע שאמר לשמש בגבעון דום. ומכ"ש שיהיה זה במשה לומר לים פלוג עצמך לישראל כמו ר' פנחס בן יאיר שאמר פלוג להאי וכן בכל הדברים שעשה כמו בהפכת מים לדם למי שאמר משה שיעשה לזה דם כן יקום כמו שמצינו להתנאים שגזרו שאצל זה ידלק החומץ כמו שמן ואצל שאר אנשים לא היה החומץ יכול להדליק וכהנה רבות אבל במכות בכורות שהיה ע"י הקב"ה בעצמו ושופט כל הארץ לא יעשה משפט ומדת הדין צווח הללו עובדין ע"א והללו עובדין וכו' לכן הוצרך לצוותם בפסח למען יכניסו עצמן בסכנה עצומה בשחיטתה הטלה של פסח שהיה אלהי מצרים בשבי קידוש שמו יתברך שיהיו ראויין לנס בדבר שנעשה ע"י יתברך בעצמו ולא יהיה מקום להמקטריגים לקטרג וכן הוא ברעיא מהימנא בזוהר פ' בא וז"ל ולא יתן המשחית אי קב"ה הוי קטיל בלא דוי אמאי כתיב ולא יתן המשחית אלא ודאי קב"ה הוי קטיל ומשחית הוה אזיל לא כחה עילה לישראל וכיון דחמי וכו' ע"ש שהאריך הרבה ומבואר שם שעיקר השבח הוא במה שהמציא הקב"ה מקום שלא יהיה פ"פ להמקטריגים להסטין כל זה נצטוינו ע"ז המצוה לדורות נגד דבר שנעשה ע"י הקב"ה בעצמו בכבודו וזהו דבר שאין לו ערך כלל וגם כזה לא נעשה בשום פעם אף שעושה לנו ניסים ונפלאות עד אין מספר מ"מ הכל ע"י אמצעים אבל בכאן שהיה ע"י בעצמו לזה ראוי שנעשה זכר לדורות בקידוש בכורות ובפסח לזכר דבר שנעשה בבכורות שזה א"א להיות רק ע"י הקב"ה בעצמו כי הוא המבחין בין טפה של בכור. אמנם הרב בעל מעשה ה'. כתב בהיפך שכל מה שנעשה ע"י הקב"ה לא הוצרך לאות וסימן רק שבשעת הכאת בכורות למיתה שהיה ע"י הקב"ה בעצמו היה מגיפה בכל מצרים בלא הכאת מיתה (כמו שהבאתי דבריו באורך בפסקא דולא ע"י מלאך) והנגיפה שהיה בכל מצרים היה ע"י משחית ומשניתן רשות למשחית אינו מבחין לזה היו צריכין סימן נתינת הדם על משקוף. אבל בזוהר ובכמה דוכתי מוכח שנתינת הדם היה צריך לדבר שנעשה ע"י הקב"ה. וגם מה שכתב כי בדבר שנעשה ע"י משחית צריך לסימן קשה עלליו מהא דתענית דבסורא הוי דברא ובשיבבותיה דרב לא הוי דברא ובקידוש בכורות כתב הטעם לפי שהבכורות היו מושפעים ממזל טלה. וגם בכורי ישראל קבלו שפע מהמזל קודם שנכנסו תחת כנפי שכינה וכשהוכה מזל טלה הותש גם כוחם ואמר יתברך קדש לי כל בכור שיהיו נשפעים מאתו ית' לזה נצטוינו בקידוש בכורות אף שאינן מזרע הבכורות שניצולו באותו פעם.
The Pesach offering which our fathers ate in the time that the Temple was standing, for what reason? The reason we mention Matzah and Maror are obvious. Both are directly connected with the story of the Exodus. We eat Matzah because we left with haste from Egypt and the bread did not have time to rise, and we eat Maror as a symbol of the bitterness of slavery. But the reason Pesach offering is less obvious and more subtle. While we ate the Pesach offering on the night of the Passover there is no direct connection between the offering and the act of passing over as there is with Matzah. Rabban Gamliel suggests that we ate the offering because God passed over the houses of the Israelites. Yet what does the offering have to do with the miracle and how does the offering help us reenact the Passover experience? Rabban Gamliel suggests that the reason Israel was worthy of having God passed over their houses is because they ate the Pesach offering. Because they obeyed God’s commandment they were saved in Egypt. Thus by recalling the Pesach offering and eating it in the time of the Temple, the Jewish people are reenacting Israel’s faith in God. The final plague was unlike any of the other plagues in Egypt. While a distinction was made between Israel and the Egyptians in all the other plagues, only this plague required some sign for the people of Israel. The reason for this is that all the other plagues were performed through some intermediary means while the death of the first born was performed directly by God Himself. The other plagues were performed through a righteous intermediary. There are many examples in the Talmud and in the Bible of righteous people and prophets who are given control over the powers of nature. Some examples of this are Joshua who makes the sun stand still at Gibeon, and Moses who splits the Red Sea. There are many examples in the Talmud such as Pinchas Ben Yair who also causes a river to split in half. What we learn from all these examples is that sometimes Israel is redeemed because of the righteousness of its leaders. In the case of the tenth plague, however, Israel’s redemption was dependent on their worthiness. And since the people had worshipped idols in Egypt they were not truly worthy of being saved. God therefore asked them to do something that would make them worthy of such redemption. They were told to set aside and slaughter a ram for the Pesach offering. Since the ram was one of the gods of Egypt they had to risk their lives by doing this. This proved that they were truly worthy of being redeemed on the night of the Passover. They showed that they were willing to risk everything for the sake of sanctifying God’s name and therefore were worthy of God’s protection.