Maaseh Rokeach on Admission into the Sanctuary Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הקרח וכו'. זו נשנית באחרונה ורבינו הקדימה גם באינך הפכם רבינו וכוונתו לסדר הדינים כמשפטם ומתורץ ג"כ בזה להשגת הראב"ד ז"ל שכתב שפרטיו לא באו דרך הגמרא וכמ"ש מרן ז"ל שם:
קטנות הרבה. לשון המשנה קטנות סתמא ורבינו היקל בדבר אפשר שכך היתה גירסתו אי נמי שהוא מפרש קטנות שניכרים לעין כל ומשו"ה הוסיף תיבת הרבה:
ה' בגבינין. עיין מ"ש מרן ז"ל דהו"ל למימר או גבן ע"כ אפשר דרבינו סמך עצמו להברייתא שהובאה בתורת כהנים פרשת אמור וז"ל גבן שיש לו שני גבינים אין לו גבינים או אין לו אלא גבן אחד זהו גבן האמור בתורה ע"כ והרב קרבן אהרן ז"ל כתב שם דהכוונה מכח דרשת או ע"פ מ"ש בגמרא דידן עיי"ש ובין הכי ובין הכי הנה מקום לדברי רבינו ושם הביא משם הערוך שפירש דגבינים היינו העפעפים:
באצבע קטנה וכו'. משמע דבאורך האצבע קאמר ובדידיה משערינן אמנם רש"י ז"ל פי' ברוחב האצבע ומשערין לפי שיעור חוטם שאר בני אדם עיין עליו:
ג' בשפתים וכו'. עיין מ"ש בזה בפ"ז הל' ז' שנעלם דין זה מהרבנים ז"ל:
מי שכריסו עבה. גירסתינו במשנה מי שכריסו צבה ופי' שם רבינו כריסו צבה שבטנו גדולה עד שהיא בולטת ע"כ והתוס' יו"ט ז"ל כתב דאפשר דטעות סופר הוא בחיבורו ע"כ ואנכי לא ידעתי למה לא נאמר דבכוונה מכוונת העתיק בחיבורו עבה משום דצבה יש לפרשו נפוחה דהיינו צבה דקרא:
ששה בידים וכו'. בגמרא א"ר יוחנן והוא שנספרת על גב היד ומרן ז"ל כתב דרבינו מפרש אפילו נספרת ע"ג היד הוי מום ע"כ וקשה להעמיס לשון והוא לפירוש זה ותו דבפ"ב דטומאת מת הל' ז' ביאר רבינו דבנספרת ע"ג היד ויש בה עצם נחשבת אבר גמור וכיון שכן גם כאן היה לו לבאר:
מי שנמרחו אשכיו והם הכיס של ביצים. ודין הביצים כבר ביארו רבינו בפ"ז הל' ח' ובדפוס מגדל עוז כתוב מי שנמחו אשכיו והוא מרוח אשך האמור בתורה ע"כ וכבר הכריח מרן ז"ל שיש להגיה שהרי לא מנה אלא שלשה והסמ"ג ז"ל סיים שנימוחו הביצים שלו בתוכו:
מי שהיתה בעור פניו שומא וכו'. התמיהא מבוארת בדברי רבינו דמהסוגיא שהזכיר מרן ז"ל סוף פרק המדיר משמע דשומא גדולה כאיסר או קטנה ויש בה שער פסלה בכל הגוף מדמוקים לה ר' יוסי בר חנינא בעומדת על פדחתה דהוי מום באשה יתר על הכהנים משמע דבשאר הגוף קטנה לא פסלה אפי' באשה אבל גדולה או אפילו קטנה ויש בה שער פסלה בכל הגוף בין בנשים בין בכהנים ועוד הכרח הרב ב"י אה"ע סי' ל"ט דאם איתא דשומא לא פסלה אלא בפנים לא הו"ל למימר הכא והכא פסלה אלא הכי הו"ל למפרך שומא ראה ונתפייס הוא כי היכי דפריך גבי עומדת על פדחתה ע"כ ויש לישב בדוחק דבשומא גדולה בפנים אין לומר ראה ונתפייס דבטלה דעתו אצל כל אדם גם בפירוש המשנה כתב רבינו כמ"ש כאן עיין עליו: