Maaseh Rokeach on Defilement by Leprosy Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נמצא רוחב וכו'. ע"פ מ"ש רבינו ריש פ"ג עיי"ש:
ושני המראות מצטרפין זה עם זה. כתב מרן ז"ל יליף מבגדים ע"כ והיינו מ"ש רבינו ריש פי"ב אמנם התוס' יו"ט ז"ל רצה ללמדו מדין הבתים גופיה עיין עליו ואיני רואה הכרח בדבר גם המבי"ט ז"ל בקרית ספר כתב כדברי מרן ז"ל:
ובשני המראות מסגירין או מחליטין וכו'. דקדק מרן ז"ל אלא שהחלט זה שכתב בלא פסיון איני יודע מהו ודקדוק אמתי הוא אך לענ"ד נראה שרבינו סמך למ"ש בר"פ ט"ו דמשם בא'רה דכוונתו ז"ל כאן וכדבריו כתב המבי"ט ז"ל בקרית ספר עיי"ש:
כשיראה נגע בבית אפילו חכם וכו'. כמה טעמים נאמרו בדין זה ועיין להרא"ם והרב קרבן אהרן והתוס' יו"ט ז"ל, ולענ"ד יש נפקותא בדבר דרבינו דייק לכתוב כשיראה נגע בבית ומדלא כתב כשיראה נגע סתמא משמע דבנגעי בתים דוקא נוהג דין זה ולכך נראה דהטעם הוא כדי שלא יטמאו הכלים כמ"ש כאן מדכתיב וצוה הכהן וכו' דאם יגזור ויאמר נגע נראה לי אף שאין הטומאה והטהרה תלויה בו אלא בכהן וכמ"ש רבינו פ"ט הל' ב' מ"מ כיון דשוויה נפשיה חתיכה דאיסורא במה שאמר נגע ודאי נראה לי תו לא מצי כהן להתיר לו הפנוי דהא איהו העיד דהויא טומאה ודאית:
אפילו חבילי עצים וכו'. מרן ז"ל תמה דלמה פסק כר' יהודה במקום ר' שמעון ור' מאיר דרבים נינהו ע"כ. ולכאורה היה נראה לענ"ד משום דפשטיה דקרא דוצוה הכהן ופנו את הבית קמסייע טפי לר"י דמשמע דכל מה שבבית קאמר בסתם פינוי גם ראיתי להתוס' ז"ל במועד קטן דף ח' כתבו דרבי מודה לר"י וכן משמע מדלא מסיק דרבי ס"ל כר"ש וכו' והמל"מ ז"ל הביא גירסא בתורת כהנים שאין מוזכר בה ר"ש אלא ר"מ ור"י ואם רבינו היה גורס כן תמה לה הלכתא דר"מ ור"י הלכה כר"י ושם פלפל בסוגייא דמ"ק הנ"ל ולענ"ד יש ליישב הכל בקל עיי"ש.
גם מה שהקשה דלמה לא הזכיר רבינו בשום מקום טומאת כל הנמצא בבית המנוגע י"ל דכיון דהזכיר ציווי הפסוק וצוה הכהן ופנו כל אשר בבית ממילא דאין צריך להזכיר טומאתן ומטעם זה לא נשנו במשנה ג"כ:
ואחר שיראה הכהן וכו'. המל"מ ז"ל הביא דכפי דברי רש"י והר"ן והרא"ש והתוס' משמע דבעי הסגר ביד ממש ושמדברי רבינו לא משמע כן אלא שיאמר בפה שיסגיר אותו כשאר נגעים אחרים עיי"ש. ובאמת שכן משמעות הדברים וגם השכל מקבלו, אמנם המבי"ט ז"ל בקרית ספר כתב על דברי רבינו כדברי רש"י וכו' עיי"ש:
בית מטמא וכו'. בדפוס מגדל עוז כתוב אין הבית מטמא ופשוט. ומ"ש
אבל אם היה בו פחות מד' אמות או שהיה עגול וכו' נראה דהך או שהיה עגול היינו אפילו שיש בו כדי לרבע ד"א דאם אין בו היינו פחות מד"א דקאמר ברישא ותדע דדומיא דבעל ג' כתלים או ה' דהתם ודאי אף שיש בה יותר מד"א קאמר והיינו טעמא משום דגזרת הכתוב היא כך כמו שדרשו ז"ל בתורת כהנים אכן בשו"ת מהרל"ן חביב סי' ק"י הביאו הרב כנסת הגדולה ז"ל כתב דרבינו ס"ל גם בזו דאם יש בו כדי לרבע נקרא בית וסמך על מ"ש בהל' מזוזה דכתיב ביתך ומשם נלמוד לשאר מקומות עיי"ש והנראה לענ"ד כתבתי:
ובתי כותים שבארץ ישראל וכו'. כתב מרן ז"ל נלמד ממה שהביא בסמוך וכו' ובסמוך דקאמר נראה דהיינו הדין שכתב אח"ז דהלוקח בתים מן הכותים יראו בתחילה ושני הדינים הם משנה ערוכה רפי"ב כל הבתים מטמאים בנגעים חוץ משל נכרים הלוקח בתים מן הנכרים יראו בתחילה ע"כ:
בית הכנסת או בית המדרש שיש בה דירה לחזנים וכו'. הכי משמע בפ"ק דיומא דף י"ב דמסיק אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא ופירש"י דאית ביה בית דירה ע"כ והיינו משום קרא דאשר לו הבית ולא ידעתי מי הכריחו להר"ש ז"ל פי"ב דנגעים משנה ד' שפירש הטעם משום דמצו לזבוני להו ע"כ ולא עוד אלא דכפי טעם זה נפל כל השקלא וטריא דהתם אלא די"ל שהר"ש ז"ל יפרש כדשנין מעיקרא דהיינו הא ר"מ הא רבנן וק"ל: