חלון שבין ב' חצרות וכו'. משנה וגמרא דף ע"ו ופירש רש"י דאפי' משהו בתוך עשרה די ע"כ. והיינו טעמא דאין מחיצה פחותה מעשרה כמ"ש רבינו שם וכן משמעות הגמרא ועיין לקמן בדין ג'. ומ"ש בספרי רבינו אפי' כולו וכו' בנוסח אחר כתב יד או אפילו כולו והיא נוסחא יותר מדוייקת ובנוסח אחר כתב יד מחקו תיבת כולו. ומ"ש ויעשו כחצר אחת בנוסח אחר כתב יד ויעשו כולן וכו'.

בד"א בחלון וכו'. שם יאמרו הטעם דביתא כמאן דמליא דמיא. ומ"ש רבינו וכן חלון וכו' בעיא שם בלול הפתוח מבית לעליה ומסקנא דאין צריך אפי' סולם עראי. ודין חלון עגול וכו' שם מימרא דר' יוחנן ודקדקו שם בחשבון ורבינו כתב כדי לרבע דרוצה לומר כדינו והרב המגיד הביא לשון הרשב"א ז"ל מגומגם הרבה ועיין לרבינו ירוחם בחלק ט"ו נתיב י"ב ולהרב כנסת הגדולה סי' שע"ב בהגהת הרב ב"י.

כותל שבין ב' חצרות וכו'. כל דברי רבינו נתבארו במשניות דף ע"ו וע"ט ובגמרא. ומתבן פירש רש"י ז"ל גדיש של תבן ומפסיק על פני רוחב כל החצרות וכו' ע"כ. ונתבאר עוד שם שאין שיעור לרוחב הכותל לענין עירוב דבכל דהו הוי פותיא וכן פירש רש"י ז"ל.

ואם היה ביניהם סולם וכו'. מימרא דרב דף ע"ח מידי דהוה אאיצטבא ופי' רש"י מידי דהוה אאיצטבא ע"ג איצטבא שהם מכוונות ואמרן לעיל דממעטין ע"כ. ועיין לרבינו בדין ה'. ומ"ש בספרי רבינו ואפי' היה הסולם וכו' בנוסח אחר כתב יד ואם היה הסולם ונוסחתינו נראית עיקר.

היה הכותל וכו'. מימרא דאביי דף ע"ז ופי' רש"י הטעם דכשהכותל רחב ד' אפי' הסולמות רחוקים שרי שהרי עולה לראשו ומהלך בראשו עד שמגיע לסולם חברו ע"כ. ושם אמרו שגם הסולם צריך שיהיה רחב ארבעה ופסקו הרב ב"י סימן שע"ב ורבינו השמיטו אולי לא היה בגירסתו או דס"ל דלאו דוקא והראשון נראה.

בנה מצבה וכו'. מימרא דרב ביבי בר אביי שם ובנוסחאות שלפנינו כתוב שם אי נמי אין בתחתונה ארבעה ויש בעליונה ארבעה ופי' רש"י דאע"פ שהמיעוט הזה קצר מלמטה הואיל ומתמלא שיעורו מלמעלה שפיר דמי וכו' ע"כ. ורבינו לא הזכיר שיהיה בעליונה ד' אולי לא היתה בגירסתו וכ"כ הרב המגיד ז"ל.

ודיןהמדרגות של עץ וכו' שם אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה סולם שהליכותיו פורחות וכו' ופי' רש"י מדרגות וכו' וגם שם גרסינן אין בשליבה התחתונה ד' ויש בשליבה העליונה ד' וגם זה נראה דלא הוה גריס רבינו או שנאמר בקצת דוחק דנקט לשון קצר בשניהם ועיין עוד להתוס' שם והרב ב"י סי' שע"ב הסכים לדברי הרב המגידבכל אלו הדינים עיי"ש.

כותל גבוה וכו'. מימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה שם וגם בזה לא הזכיר רבינו שהזיז יהיה ד' על ד' דאיתא התם להדיא וגם הרב המגיד לא הזכירו והראב"ד ז"ל גריס לה ולכך השיג על רבינו עיין עליו גם שיטת רש"י אינה כדעת רבינו עיין להרה"מ ודברי הרשב"א ז"ל ועיין עוד להרב ש"ך ח"ג סי' י"א שפלפל הרבה בדברי רבינו והרה"מ, הביאו הרב כנסת הגדולה ז"ל.

מניח סולם לפני הזיז. בגמרא אמרו דאותביה עליה דמשמע עליו וכן יש להבין דברי רבינו.

היה הכותל גבוה עשרה טפחים. מימרא דרבה בר אבוה שם ובזו לא הוזכר סולם ומזה ס"ל לרבינו דלא בעי סולם אלא כשהזיז גבוה י' טפחים אבל פחות מי' טפחים סמוך לקרקע וכן עד גובה הכותל א"צ סולם כלל וכ"כ הרב המגיד ז"ל והרי"ף ז"ל השמיט כל אלו הדינים והגהות מיימוני כתב דס"ל דכולם נכללים במשנה שם.

דקל שחתכו וכו'. שם דף ע"ח אמר רבה א"ר חייא דקלים שבבבל א"צ קבע מ"ט כבידן קובעתן רב יוסף א"ר אושעיא סולמות שבבבל א"צ קבע מ"ט כבידן קובעתן ופי' רש"י דקלים שבבבל פסקי דקלים שבבבל שהניחן סמוך לכותל למעטו וכו' ע"כ. ורבינו העתיק דקלים סתם וסולמות סתם דזיל בתר טעמא והתוס' כתבו דאע"ג שאין חווקים לסולם מהני מטעם דכבידן קובעתן וכו' עיין עוד להרה"מ ז"ל ודין הקשין וכו' בעיא דרב יוסף מרבה ופשטה ניהליה.

היה אילן וכו' עשה אשרה וכו'. בעיא דרב יוסף מרבה שם ומשמע התם דבדרך את"ל הוא דקמבעיא ליה גבי אשרה וכ"כ רש"י ז"ל להדיא וידוע דדרכו של רבינו לפסוק כאת"ל וגם רבה פשט ליה הכי והרב המגידהכריח עוד מרב נחמן בר יצחק עיין עליו והרב ב"י סי' שע"ב פסק כן והביא דעת הרא"ש שפוסק בהיפך דאשרה מהני ואילן לא מכח האמוראים של שם עיין עליו. ומ"ש בספרי רבינו שלא יעלה באילן בנוסח אחר כתב יד שלא יעלה באילן לא גזרו עליו בין השמשות וגירסא נכונה ע"פ הגמרא.

כותל שגבוה י'. שם דף ע"ז בא למעטו אם יש במיעוטו ד' מותר וכו' וכן נדפס בכל ספרי רבינו וכן בשתי נוסחאות אחרות כתב יד משנת הקס"ב והקי"א והראב"ד ז"ל נזדמנה לפניו גירסא מוטעית בדברי רבינו שכתוב בה אם יש באורך המיעוט י' טפחים ועיין להרב המגיד ז"ל.

נפרץ הכותל וכו'. משנה דף ע"ו ועמ"ש היתה יותר מי' וכו' פי' רש"י משום דהוי פרצה והוו להו כולהו כדיורי חצר אחת ואם ערבו כל אחד לעצמו הוו להו כחולקין את ערובן ואוסרין אלו על אלו.

היתה הפרצה וכו'. דף ע"ח ואין שיטת רש"י כדעת רבינו בזה גם הראב"ד ז"ל השיג עליו עיין להרב המגידוז"ל ודעת רבינו מבוארת דבבא להשלים בי' טפחים גובה באורך תשלום הי"ט סגי. משא"כ בפורץ מתחילה דבעינן שיהא דבר הניכר לגמרי שרוצה להשוות הב' חצרות להשתמש יחד ולכך בעי מלא קומתו באורך עשר דוקא ופי' רש"י ז"ל קומתו של כותל עיי"ש.

חריץ וכו'. משנה שם ובגמרא נתבאר דין העפר וצרורות ותבן וקש כדברי רבינו.

וכן אם מיעט וכו'. משנה וגמ' שם ומערבין אחד ואין מערבין שנים דכיון שהוא לארכו שממעט חללו פשיטא ודאי שאין מערבין ב' כדלעיל בעפר או צרורות משא"כ כשהלוח לרוחב החריץ דלא מיעט אלא אותו צד ואם רצו לערב ב' רשאין הם כיון דלצדדי הלוח מפסיק החריץ עכ"פ דהא חריץ זה הוא על פני כל החצר כולו וכן פירש רש"י אמתניתין ופשוט הוא.

וכל דבר הניטל וכו'. שם דף ע"ז ועל מ"ש הרב המגיד דרבינו לא חילק ונראה מדבריו שכל מיעוט צריך שיהיה בפחות מג' סמוך לכותל הקשה הרב לח"מ ז"ל דלעיל גבי בנה מצבה ע"ג מצבה די לו לרבינו כשיש בתחתונה ד' אף שאינה בפחות מג' סמוך לראש הכותל וכו' עיי"ש ולי הצעיר אפשר ליישב דכיון דיש עוד אצטבא אחרת על גבה ומסתמא היא סמוך לג' לראש הכותל שהרי לפי החשבון נראה שעולה כן די בזה ואנו סומכין על התחתונה. ומ"ש בספרי רבינו הסל והספל בנוסח אחר כתוב הלוח והספסל ונוסחתינו נראית עיקר ודו"ק.

נתן לוח וכו'. כבר נתבאר. ודין הגזוזטראות משנה וגמרא שם. ומ"ש רבינו הושיט לוח וכו' כן פי' רש"י אמתניתין שם והתוס' הקשה עליו דא"כ היכי דייק בגמ' זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא אפי' מפלגו טובא לישתרי ע"י נסר ד' כדאמר לעיל דכי הוי כותל ד' אפי' מפלגו טובא ומפרש ר"ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות וכו' ע"כ. ורבינו תפס שיטת רש"י ז"ל שהרי כתב שהלוח הוא רחב ד' וצ"ל לדידהו דשאני כותל דקביעא ולכך אפילו מפלגא טובא משא"כ לוח ובפירוש המשנה כתב רבינו סתם ולא הזכיר לוח משמע כפי' ר"ת עיי"ש ודע דלישנא דמתניתין מערבין שנים אם רצו מערבין אחד וגירסת רבינו כאן מהופכת אפשר שכך היתה גירסתו או דלא חש לזה.

כותל שבין ב' חצרות וכו'. שם דף ע"ז אמר רבה א"ר הונא אמר רב נחמן כלשון רבינו זולת הרוחב שלא הוזכר שם ופירש רש"י דלאו דוקא שוה לארץ דא"כ לא מיקרי כותל כמ"ש התוספות אלא כל שאינו גבוה י' טפחים שוה לארץ מקרי ע"כ. וכ"כ בדין החריץ שהזכיר רבינו ועיין להרב המגיד ז"ל.

היה הכותל וכו'. פלוגתא דרב ושמואל דף פ"ג ופסק כרב באיסורי ופי' רש"י שם דה"ה תל. ומ"ש רבינו

**אבל אם לא ערבו וכו'**מבואר שם דדוקא לבתים נאסרו דאילו לחצרות (כל א') אפי' בב' ערובין שרי ועיין בזה בשו"ת הרא"ש כלל כ"א סי' ט'.

שני בתים וכו'. שם דף פ"ה מוכח שדין החרבה כדין הכותל וצדדים אחרים נזכרו שם ורבינו קיצר במובן וכ"כ הרב המגיד ז"ל ושם הביא יש אומרים דס"ל דחרבה זו דוקא של בעלי בתים אבל של אחרים אסור בכל צד וי"א אף של אחרים ודברי רבינו סתומים.

כל גגות וכו'. משנה דף פ"ט וכרבי שמעון דאמר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפפות רשות אחת לכלים ששבתו בתוכם ולא לכלים ששבתו בתוך הבית ופסקו כוותיה בגמרא ופי' רש"י הואיל ואין תשמישם מיוחד ותדיר רשות אחת הם ומטלטלין מזה לזה וכו' וקרפיפות הם מקומות מוקפין חומה ולא נעשו לדירת אדם וכן כתב רבינו שם.

כיצד וכו'. פסק כרבי יוחנן שם דף צ"א ולא גזרינן אם יערבו שיוציאו מה שבבתיהם אל החצר ואחר כך יוליכו אותו לחצר אחרת וכן כתב רבינו שם.

וכן אם שבת וכו'. כבר נתבאר וכן כתב רבינו שם ועיין להרב בית יוסף ריש סי' שע"ב והרב מגן אברהם ז"ל.

בור שבין ב' חצרות. משנה וגמרא דף פ"ו ומבואר הדבר דהיינו דוקא כשלא ערבו השתי חצרות יחד או שאין יכולים לערב וכן פסק הרב ב"י סימן שע"ו ופשוט הוא ועיין עוד בביאור הסוגיא ובפסק ההלכה בשו"ת הרא"ש כלל כ"א סי' ד'.

והיכן מעמידין וכו'. שם וביארו רבינו בפט"ו דהלכות שבת דין י"ג. ומ"ש בספרי רבינו צריך שיהיה טפח וכו' בנוסח אחר כתב יד צריך שיהיה כל הטפח וכו' ובעיקר הדין קשה קצת מדין כצוצרא שע"ג המים שא"צ שיגעו המחיצות במים אלא כל שהם כנגדן שרי כמ"ש רבינו שם דין ט"ו אם לא שנאמר דהתם שאני שהוא עומד למעלה ומשלשל דרך הנקב ביושר ולא חיישינן שיצא הדלי חוץ למחיצה משא"כ בבור שהיא עומד אצלו ומשלשל יש לחוש שילך באלכסון וכ"כ הרב מג"א סי' שע"ו ועיין עוד להרב המגיד על דברי רבינו שם.

וכן אם עשו וכו'. שם מימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה ומסקנא כדברי רבינו והרשב"א הביאו הרב המגידז"ל כתב דכיון שהיא רחבה ד' אמרינן פי תקרה יורד וסותם ועוד [דקים להו לרבנן] דאין דלי הולך יותר מד' טפחים ולפי זה גם במחיצה הדין כן וכו' ע"כ. ולענ"ד נראה בדין המחיצה יש לגמגם ודו"ק.

באר שבאמצע וכו'. דף פ"ה ופ"ה בור שבין ב' חצרות מופלגת מכותל זה ד' וכו' וכרב דקי"ל כוותיה באיסורי ודעת רבינו דמופלגת ד' לרבותא נקטו לה ומכ"ש בפחות מד' והמילוי אינו דרך שביל אלא דרך חלון ולזה נקרא אויר ואע"פ שהחצרות פתוחות לשביל וכן כתב הרה"מ וכן דעת רש"י בזה עיי"ש והראב"ד ז"ל השיג על רבינו וכבר הליץ עליו הרב המגיד בטוב טעם ודעת וכן פסק הרב ב"י סימן שע"ו ועיין להרב מגן דוד [ט"ז] ז"ל שם ויש שיטות אחרות בזה עיין עליהם. ובדברי הרה"מ שכתוב שהרי רבינו לא הזכיר רה"ר כאן אלא שביל ואין שביל רה"ר וכו' כצ"ל ובדפוס אמשטרדם נפל ט"ס הניכר עיי"ש. בא"ד ולא שת צ"ל ואילו שת וכן הוא בדפוס אמשטרדם.

חצר קטנה וכו'. שם דף צ"ב וצ"ג ומ"ש

נשאר להם פצימיןבנוסח אחר כתב יד נשאר להם פסים ועיין לרבינו פ"ח דהלכות תפילה דין ז' ומ"ש שם.

שתי חצרות וכו'. בעיא ופרוקא דף צ"ג ופי' רש"י ונסתם בשבת שנפלה מפולת כנגדו מהו לטלטל מזו לזו דרך גובה הכותל וחורין וסדקין ע"כ. ורבינו לא התיר אלא כל אחת לעצמה משום דיליף לה מדין הספינות שהזכיר לקמיה והראב"ד השיג עליו והרב המגיד ז"ל הליץ בעד רבינו עיין עליו. והרב לח"מ עמד בדברי הרה"מ ז"ל ויש ליישב עיי"ש.

וכן שתי חצרות וכו'. שם פלוגתא דרב ושמואל דרב סבר אין מטלטלין אלא בארבע אמות ושמואל סבר מטלטלין אפי' עד עיקר המחיצה ופסק כשמואל בהא משום דכיון דכשנכנס השבת היו מותרין אמרינן כיון שהותרה הותרה כדקי"ל בעלמא. ובנוסח אחר כתב יד כתוב בדברי רבינו אלו מותרין לעצמן ואלו מותרין לעצמן ופשוט הוא ועיין להרב לח"מ ז"ל.

נפתח החלון וכו'. גם זה למד רבינו מדין הספינות שהזכיר בסמוך דאיתא במשנה בשבת דף ק' וק"א ועיין להרב המגיד ז"ל.