הרי שלא ירדו. תענית דף י'. ועל מ"ש הרב המגיד ז"ל דרבינו לא הזכיר מ"ש ומפסיקין בראש חדש וכו' ע"כ. נכתב בצידו נראה שסמך למה שהזכירו לקמן בפרקין דין ט' ועיין להרב ב"י סימן תקע"ה והרב לח"מ ז"ל.

ואנשי משמר וכו'. משנה דף ט"ו ופי' שם רבינו כדי שלא יחלשו גופם.

שני וחמישי ושני. בנוסח אחר כת"י חמישי ושני וחמישי ועיין מ"ש בדין ט' ומ"ש בפרק א' דין ה' בסוף הפסקא.

כמו שעושים בצום כפור. בנוסח אחר כת"י מוסיף ועוברות ומניקות מתענות באלו בלבד עד כאן ועיין בדין ה' ומ"ש הרב המגיד ז"ל שם.

וכל תענית שאוכלים בו וכו'. על מ"ש הרב לח"מ ז"ל דרבינו פסק כרבי ישמעאל בשם רבי יוסי משום דנימוקו עמו וכו' ע"כ. אין להקשות דהוי כאן נגד ת"ק דהוי כרבים נגד יחיד דהא אמרינן בעירובין דף מ"ו דקי"ל כרבי יוסי אפילו מחביריו עיי"ש.

בג' תעניות וכו'. נתבאר בדף י"ג ועיין מ"ש בפ"ה דין ז'. ומ"ש רבינו

ואם להעביר את הזוהמא מותר. עיין מ"ש בפ"ה דין י'.

ובאלו הז'. עיין מ"ש הרב המגיד וברייתא ראשונה קוראה האמצעית ראשונות ואחרונות אחרונות ממש ע"כ. כצ"ל והשאר נמחק.

ובז' תעניות אלו. הכל נתבאר שם ועיין להתוס' יו"ט ז"ל.

בשני מטין לעת ערב וכו'. לשון המשנה שם ופירושו שפותחים מקצת ואחר כך כשיגיע הלילה פותחים להדיא דבלילה ממש אין עוד עינוי והיינו על פי גירסתו ז"ל. ויש נוסח אחר בדברי רבינו שאין שם תיבת בשני וכתוב שם ונשמטין לעת ערב ונראה שגירסא מוטעית היא.

ואם יש לחנות אצטבה. הכי איתא התם דף י"ד ופי' רש"י אצטבה כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרה"ר ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך. פותח כדרכו אפילו בשני ע"כ. ויש נוסח אחר כת"י בדברי רבינו ואם יש לחנות אצטבה לפניה וכן הוא לשון הברייתא ומ"מ היא היא.

וממעטין במשא ומתן וכו'. הרב לח"מ ז"ל נראה שהיה גורס בדברי רבינו בט' באב ולכך הוקשה לו דלא מצינו לרבינו בט"ב שאסר המשא ומתן ודברים אחרים שהזכיר כאן אמנם לפי גירסתינו דליתיה אין כאן שום קושי.

וממעטין באירוסין וכו'. גם מזה מוכיח דחמירי הני מתשעה באב וכן נראה ממ"ש הרב המגיד לעיל בענין התוספת דאיתיה בהני כיוה"כ אף דליתיה בט"ב ולמ"ש עליו הרב לח"מ ז"ל דנתבטל הק"ו דידיה וכו' עיי"ש לא ירדתי לסוף דעתו דהרה"מ לא כתב כן אלא להכריח דדעתו נוטה לדברי הרמב"ן ז"ל אמנם לדעת רבינו ודאי דהוא בהיפך ומודה ואזיל הרה"מ ז"ל עיין עליו. ומ"ש בס' רבינו

אלא כנזופין בנוסח אחר כת"י כתוב אלא עומדין כנזופין.

שני וחמישי ושני. בנוסח אחר כת"י חמשי ושני וחמשי ועיין מ"ש בדין ג'.

כשתגיע השמש. בדפוס אמשטרדם נדפס כשהגיע השמש. ומ"ש רבינו שאין הגשמים וכו' שם במשנה ויש שם נוסח אחר בלשון עיין להתוס' יו"ט ז"ל.

בד"א בארץ ישראל וכו'. הנה הרב לח"מ ז"ל האריך להקשות על דברי רבינו וקיצור דבריו שכאן פסק כרבי מאיר דס"ל דזמן רביעה שלישית בי"ז במרחשון ובפ"ו דהלכות נדרים פסק כרבי יוסי דס"ל דזמן רביעה שלישית היא בר"ח כסליו וגם פסק שם שאם אמר עד הגשמים הרי זה אסור עד רביעה שניה דהיינו כ"ג במרחשון שהוא רביעה שניה לר"י דלר"מ בי"ז במרחשון היא השלישית כאמור עיי"ש וקושיא חזקה היא אמנם נראה דיש מקום לצדד דשפיר קאמר דכי קתני בש"ס אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי לא קאי אלא לענין נדרים דוקא ולא לענין התעניות דבהא הלכה כר"מ דאל"כ תקשה עליה דרב חסדא כיון דרבינו הקדוש סתם כר"מ כדלקמן דף י' הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענים וכו' והיכי פסק הוא כרבי יוסי ותו דקודם משנה זו קתני בשלשה במרחשון שואלים את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו וכו' ואחר כך סתם כת"ק הוה ליה מחלוקת ואחר כך סתם דהלכה כסתם והיא סברת ר"מ בדף ו' דתניא איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בג' במרחשון בנונית בז' בו אפילה בי"ז בו דברי ר"מ וכו' ובתר הכי מייתי תלמודא הא דאמימר דס"ל דרב חסדא לא פסק כר"י וכו' ומייתי תו תלמודא כמאן אזלא הא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' כמאן כרבי יוסי בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי אמר רבי זירא לנדרים דתנן הנודר עד הגשמים וכו' עד שתרד רביעה שניה ע"כ. הרי דעל פסק ההלכה כר"י בעי בשלמא וכו' ומתרץ דשניה לענין נדרים כלומר בהא דוקא הוא דפסקינן הלכה כר"י והשתא אתי שפיר דמייתי תלמודא התם שני ברייתות דקמסייעי לר"מ ת"ר יורה במרחשון ומלקוש בניסן וכו' ואילו לרבי יוסי יורה הוי בכסליו. ועוד לאלוה מילין ממ"ש מרן שם בהלכות נדרים פ"י וז"ל ומ"מ שוים רבינו והראב"ד דהלכה כרבי יוסי בענין זמן הרביעיות וכן בדין דהא הלכתא כוותיה לגבי רבי יהודה ועוד דבפ"ק דתעניות איפסיקא בגמרא הלכה כרבי יוסי בהא וכו' עכ"ל דקדק ז"ל בתיבת בהא שסיים כי היכי דלא תקשה מהך דתענית דפסק כר"מ והיינו לפי דרכינו ומתיישב עוד דהרי קי"ל בעירובין דף מ"ו הלכה כרבי יוסי אפי' מחביריו ואין להקשות דהוי תרתי דסתרן דיש לומר הכא לחומרא והכא לחומרא כן נראה לענ"ד כעת.