Maaseh Rokeach on First Fruits and other Gifts to Priests Outside the Sanctuary Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כהן שאכל ביכורים חוץ לירושלים וכו'. מרן ז"ל הביא דברי ר' שמעון וסיים ולפי שאין עונשין מן הדין כתב רבינו שלוקה מדכתיב לא תוכל וכו' הנה ראיתי להרב לח"מ הביאו המל"מ ז"ל פ"א דבכורות שכתב דרבנן לא פליגי אר"ש אלא בקריאה דס"ל דההנחה היא המעכבת וכן פסק רבינו כאן ולדבריהם הפסוק הוא כפשוטו ולאפוקי מדברי מרן ז"ל שכתב ולפי שאין עונשין מן הדין וכו' ע"כ ונראה שיש להצדיק דברי מרן ז"ל שהרי לא מצינו דין זה מבואר בפסוק ואף אם תמצא לומר מ"מ הק"ו דמעשר הקל הוא אמת והכרחי ולכך הזכירו מרן ז"ל ודו"ק:
ומנין שהבכורים אסורים לאונן וכו'. ולעיל פ"ג דמעשר שני הל' ה' פסק דאוכל מעשר שני באנינות לוקה משום דקרא לא כתיב אלא גבי מעשר משא"כ בבכורים דלא נפק"ל איסורא דאונן אלא מהעשה דושמחת בכל הטוב דכתיב גבי בכורים ולכך לא לקי וזו היא כוונת מרן ז"ל עיין עליו. ומזה קשיא לי על הקרית ספר ז"ל שכתב שהבכורים אסורים לאונן דכתיב במעשר שני לא אכלתי באוני וכו' ע"כ דא"כ למה לא ילקה מלקות של תורה כיון דאיתקשו למעשר גם לענין זה והרואה יראה שלשלול זה נתכוון רבינו שלא הזכיר זה ההקש כאן אלא קרא דושמחת בכל הטוב וכו':
ותאנים למעלה מן הכלי. טעות סופר הוא וצ"ל למעלה מן הכל וק"ל:
הביאם בכלי מתכות וכו'. עיין להתוס' יו"ט מ"ש על דברי הרע"ב ז"ל ורבינו ששינה הלשון מיושב טפי עיי"ש:
וכן היו תולין וכו'. כתב מרן ז"ל כר' יוסי דאמר הכי בתוספתא וסובר דלאו לאיפלוגי אלא לפרושי דע"ג הסלים דתנן לא על גביהם ממש היו אלא כדי שלא יטנפו את הפירות ע"כ. ותמיהא לי מילתא איך נעלם מעיני כבודו הירושלמי שאמר ר"י כן בפירוש וז"ל תני ר' יוסי לא היו נותנים את הגוזלות ע"ג הסלים שלא (יאכלו) [ינבלו] הבכורים אלא תולה אותם חוץ לסלים ע"כ:
ואפילו היה מלך גדול שבישראל. לשון המשנה אפילו אגריפס המלך ופי' רבינו שם שהיה בעל נפש גדולה ושררה רבה ואצטריך משום דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך קמ"ל:
והכהן מניח ידו תחתיו ומניף. משמע דתחת הסל קאמר שהרי הבעלים אוחזים הסל בשפתותיו ואף דבפ' לולב וערבה (סוכה דף מ"ז) אמרו כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף כבר כתבו התוס' שם דלאו דוקא קאמר דהא הויא חציצה בין הכלי ובין הכהן ע"כ ואף דבפ"ט דמעשה הקרבנות הל' ו' פסק רבינו דמניח הכהן ידו תחת יד הבעלים והתם ליכא סל והתם דוקא קאמר כבר כתבו התוס' שם דמצינן למימר שאוחז הכהן באימורים היוצאים חוץ לפיסת היד וכו' ע"כ ועיין עוד להתוס' יו"ט שנראה שנעלם מעיני כבודו דיבור זה של התוס'. ומ"ש בספרי רבינו
טעונין קרבן שלמיםבנוסח אחר כתב יד מוסיף ושיר וכן משמע ממ"ש לקמיה ואימתי קורין בשיר עליהן וכו':
הבכורים טעונים לינה וכו'. בכמה מקומות אמרו בגמרא שבחג הפסח וחג הסוכות ושבועות ושמיני עצרת טעון לינה והתוס' שם [סוכה מ"ז] ע"א הביאו עוד מהספרי שבכל קרבנות היחיד טעון לינה ורבינו לא הזכיר הלינה בשום מקום אלא כאן לענין בכורים ולהרב לחם יהודה ז"ל ראיתי שהניחו בצ"ע ולענ"ד נראה דרבינו נתכוון כאן לכלול כל מה שיביא למקדש שיהא טעון לינה ממ"ש
כל פונות שאתה פונה מן המקדש כשתבא לווהזכירו בבכורים שאפילו בכורים שאין הקרבן מעכבן ונמצא דעיקר ביאתו אינה אלא על הקרבן וכ"ש בהבאת קרבן ואצ"ל ברגלים דכתיב בהו שמחה ונכון: