היו ג' עדרים וכו' כיצד היו ט' מכאן וכו'. דף נ"ד וכמה אמר רב חמש מכאן [וחמש] מכאן וחמש באמצע דהני חמש חזיא להכא וחזיא להכא ושמואל אמר אפי' חמש מכאן וחמש מכאן ואחד באמצע חזינן לרועה כמאן דקאי הכא וקרינן ביה מונה ופי' רש"י ואחד באמצע אע"ג דהך חדא לא חזיא למניינא הואיל ורועה אורחיה למיזל התם וכו' וכ"ש ד' מכאן וה' מכאן ואחד באמצע דהך חזיא לצירופא דמניינא ע"כ והשתא רבינו שפסק ט' מכאן וכו' ואחד באמצע נראה דפסק כשמואל דלרב בעי ה' באמצע ומרן ז"ל כתב דפסק כרב באיסורי ע"כ וכן נראה אמת דלרב בעינן דאותם שבאמצע חזו לאצטרופי עם האמצעיות לאפוקי ה' מכאן וד' מכאן ובאמצע ה' אין הד' מצטרפות משא"כ לשמואל וכמ"ש רש"י ז"ל ורבינו העתיק ט' מכאן ואחד באמצע דהיא היא כרב:

ויראה לי וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דדין זה נפקא לן מהיקישא וכיון דהוי היקישא ככתוב בהדיא הוי ועוד דיתום ומחוסר זמן וכלאים מפקינן להו מג"ש דתחת תחת והעתיקו רבינו בפ' הקודם ולמה לא כתב שם דאם עשרם הוו מעשר לחומרא וכו' ותירץ דכאן איכא ק"ו לעשר מחדש על הישן כמ"ש בגמ' עיי"ש ועוד נראה משום דהך היקישא דשנה שנה איכא דדריש ליה לדרשות אחרות וכמ"ש התוס' [בבכורות] דף ל"ג ד"ה (והא דלקמן) [ובית הלל] וכו':

וילדו הולדות וכו'. לפי מ"ש לעיל ואמותיהן מעמיד מבחוץ וכו'. הכא היכי ליעביד דהא גועות אינו אלא מצד ההנקה וזו כיון שכבר ילדה שוב אינה יונקת ובגמ' הקשו ולישדי להו ירקא וליפקו אמר רב הונא גזרה משום לקוח ומשום יתום ויש ליישב: