דם הנדה וכו' ומעיין אחד הוא וכו'. אף דכפי זה הו"ל תרי חומרי דסתרי אהדדי כמ"ש התוס' שם כבר כתבו דמכח הספק מוכרחים אנו לפסוק כן ואין להאריך בדינים אלו כיון שכבר נתבטלו כמ"ש רבינו פי"א עיין עליו.

כל שבעת הימים וכו'. כבר הביא הרב המגיד ז"ל שאין כן דעת הרמב"ן ז"ל וכיון שאין לנו נפקותא מדינים אלו בזמן הזה אין להאריך.

וטובלת ביום השביעי אחר הנץ החמה. משום דדוקא בנדה ויולדת קפיד קרא על שבעה ימים שלמים כמ"ש רבינו פ"ד דין ו' אבל בזבה לא קפיד ומקצת היום ככולו אך אינה מותרת לבעלה עד לערב ואין שייך בזו משום סרך בתה כיון דמן הדין טובלת ביום.

פלטה שכבת זרע בתוך ימי הספירה וכו'. הרב המגיד ז"ל הביא מחלוקת בדין זה ושדעת חכמי הצרפתים כדברי רבינו שדין זה הוא בין לטהרות בין לבעלה ומתוך כך הורו הם ז"ל שהאשה ששמשה מטתה ואח"כ פירשה נדה וכו' אינה סופרת עד יום חמישי לשמושה שהרי זו פולטת כל ששה עונות שלימות וכו' ע"כ ומבואר הדבר דבהא אין כן דעת רבינו דהרי בפ"ה דאבות הטומאות כתב רבינו להדיא ששלש עונות סגי לה ומה שתפלוט אחר זמן זה הוא טהור והג' עונות לדעתו ז"ל אינן אלא יום שלם וחצי כמ"ש שם גם שלא נתבאר בדברי רבינו אם צריכה להמתין זה הזמן על הספק אולי תפלוט שדבריו אינן אלא כשפלטה ודאי ועיין להרב ב"י יו"ד סי' קצ"ו.

אע"פ שהיא טמאה ובועלה טמא וכו'. מבואר הדבר שטומאה זו אינה אלא מדרבנן דגזרו אטו תוך י"א אך ממה שכתב רבינו אינן חייבין כרת דמשמע דאיכא איסור דאורייתא בביאה זו ולא ידעתי מנ"ל ועיין בפי' רש"י במשנה ובהרב המגיד ז"ל.

ואם עבר ובעלה שניהם פטורין מכלום. דכיון שספרה מקצת היום הו"ל ככולו ואין כאן שום חיוב וכן כתבו ז"ל.

ואפי' פסק בשני וכו'. פי' ולא מבעיא בימים שאחריה אבל ביום ראשון אפי' מצאה שפסק היא בחזקת טמאה מפני שהוחזק מעין פתוח וכמו שסיים ז"ל וכן פירש בפי' המשנה.

ויום ראשון של נדה וכו'. למ"ש הרב המגיד ז"ל הארכתי בזה משום דנפק"מ לדידן וכו' ע"כ. נ"ב גם לדידן אין נפקותא דהא בעיא ג' עונות לפליטת הזרע אם לא שנאמר דנפק"מ ללא שמשה אי נמי י"ל דכוונתו לדעת רבינו שאינו חושש שמא תפלוט כפסק הרב ב"י אלא בפלטה ודאי כמ"ש לעיל דין ט"ז.