כיון שנפלו ג' לוגין. בדפוס מגדל עוז כתוב כיון שנפלו ג' לוגין שאובין לתוך ארבעים סאה או לפחות מארבעים סאה נפסל הכל ונעשה שאוב ע"כ ולפי גירסא זו יש לגמגם בזה שפירש מרן ז"ל עיין עליו ועוד דברפ"י מבואר יוצא מדברי רבינו דביש בו ארבעים סאה תו לא מיפסל בג' לוגין וכן נראה ממ"ש לקמן הל' ד' ולכך נראה דנוסחתינו עיקר ע"פ פי' מרן ז"ל וכ"כ להדיא בפירוש המשנה פ"ב מ"ה:

והסוחט כסותו והגביהה. פי' שבעוד שהוא מגביהה סחטה דכל עוד שהיא בתוך המים אין שייך בה סחיטה והו"ל כאילו כתב והמגביה כסותו וסחטה ולא דמי לכר וכסת שכתב לקמיה דמגביהם דרך שוליהם דהתם לא נשאבו המים כלל ולא עשה בהם שום מעשה:

אם ידוע שנפל לתוכו וכו'. כתב מרן ז"ל בשם הרא"ש ז"ל דמשמע דדוקא בידוע אבל בספק פסול ע"כ ודבריו תמוהים חדא דגם מדברי רבינו משמע כן דמדכתב ואם לאו פסול משמעותו דאינו ידוע דהיינו ספק ועוד הקשה התוס' יו"ט ז"ל דאדרבה הרא"ש דקדק כן להוכיח דכולו שאוב הוי מדאורייתא כסברת רשב"ם בפרק מרובה ששם דקדק כן מדלא קתני אם ידוע שלא נפלו לתוכו מ' סאה עד שלא הגיעו לגומא וכו' ורבינו ס"ל דכולו שאוב אינו אלא מדברי סופרים גמור כמ"ש לעיל פ"ד הל' ב' וכבר עמדתי על זה לענ"ד שם אמנם עכשיו נראה לומר דדעת רבינו דאף שהוא מד"ס מ"מ כיון דדרשוהו חז"ל בתורת כהנים בהיקשא אהני לן לפסוק בספיקו לחומרא כפי הענין שנראה לחז"ל ובזה יתיישבו ג"כ דברי מרן ז"ל. ועיי"ש בדברי הרא"ש ז"ל שהביא כמה ראיות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

שני מקואות וכו'. כתב מרן ז"ל שם רפ"ג ודלא כרבי יהושע אלא כר' יוסי וכחכמים ע"כ נראה דכתב כן מפני שבתוספתא שהביא הר"ש ז"ל מוכח דאתיא כרבי יהושע עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו

אבל מקוה בדפוס מגדל עוז כתוב שיש בו מ' סאה ועיין מ"ש בפ"ד הל' ו' ומתבאר עוד בדברי רבינו ספ"ו ובדברי מרן שם סוף ד"ה שתי בריכות וכו':

בור שהוא מלא מים וכו'. עמ"ש מרן ז"ל דרבינו נראה שפוסק כרבנן דלית להו אפי' גוד אחית וכו' עיין להתוס' יו"ט ז"ל שהסביר דברי רבינו דאפילו גוד אסיק אית ליה ויש לחלק בין אדם לכלים עיי"ש. ומ"ש בספרי רבינו

כיצד מקוה בדפוס מגדל עוז כיצד נמחק:

אלא פירות. טעות סופר הוא וצ"ל אלא פחות. ומ"ש בספרי רבינו

שהשלימו בדפוס מגדל עוז כתוב להשלימו: