ומפני מה טובל בשמיני וכו'. זו היא סברת רבנן דפרק אמר להם הממונה (יומא דף ל') דשאני מצורע דדייש בטומאה אך קשיא לי דרבינו פסק פ"ה דביאת מקדש הל' ד' דאין אדם נכנס לעזרה לעבודה אע"פ שהוא טהור עד שהוא טובל והיא סתם מתני' ביומא שם ובפ"ב דהל' עבודת יוה"כ הל' ג' פסק גבי כהן גדול דצריך הוא לטבול טבילה ראשונה אף בחול כדי להוסיף כוונתו שאם יזכור טומאה ישנה שבידו יפרוש ממנה עיי"ש וכיון דהוא צריך לעבוד עבודה תפוק ליה דעל כל פנים צריך הוא לטבול והם דברי ר' יהודה שם ובשלמא לפירש"י והתוס' שם לא קשה דאינהו מפרשי למתני' דלאו דוקא לעבודה ושאלת בן זומא בטבילה של כל שחרית אבל לרבינו דמפרש לעבודה דוקא ושאלת בן זומא לטבילה של חוץ ביום הכיפורים לא ידעתי איך יתכן אכן י"ל דכיון דכהן גדול מופרש מכל מין טומאה שהרי היה פרוש שבעת ימים בטהרה בלשכת פלהדרין שבמקדש ובכל יום היו מרגילין אותו לעבוד כל העבודות והזאת שלישי ושביעי מעתה ודאי שהיה בחזקת טהרה גמורה ואין צריך שום טבילה לכך הוצרכו לטעם זה:

באסקופת שער ניקנור. בדפוס מגדל עוז נמחק כל זה:

והכהן לוקח וכו' ומניפו וכו'. בפ"ט דמעשה הקרבנות הל' ו' כתב רבינו דכהן מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף וכ"כ סוף פ"ג דהלכות בכורים וכאן לא הזכיר התנופה אלא בכהן וכבר הליץ עליו מהר"י קורקוס ז"ל אמנם הרב לח"מ ז"ל הכריח דרבינו לא פסק כהך תוספתא מכח הברייתא דתורת כהנים דסברה דהתנופה היא במזרח העזרה [ולא דמי וכו' דאמר] פתח אהל מועד אבל הך תנופה הוי בעזרה גופה עיי"ש ולדבריו קצת קשה דרבינו כתב כאן ומניפו עם לוג השמן במזרח כדרך כל התנופות ובמעשה הקרבנות ג"כ כתב וכן כל הטעון תנופה במזרח מניפין אותו משמע דכל התנופות שוין במקום ומ"מ דברי המבי"ט ז"ל בקרית ספר נוטין לדברי הרב לח"מ ז"ל מדיהיב טעמא דהוי מחוסר כפורים עיי"ש:

שיירי הלוג וכו' שהרי הוקש לאשם. הקשה הרב לח"מ ז"ל דהיכן מצינו דבר זה עיין עליו. ולענ"ד נראה דרבינו לא נחית אלא לתת טעם למתני' דסוף פ' כל התדיר דמשמע מדברי ר' שמעון דאינו נאכל אלא בעזרה ולזכרי כהונה לכך כתב דטעם הדבר מפני שהוקש לאשם מדכתיב והניף אותו לאשם ואת לוג השמן וכמ"ש ז"ל בהל' ב' ולשיטתיה אזיל שחייב עליו מלקות מן התורה כאוכל קדשים קודם זריקה וכמ"ש לקמיה ודברי מרן ז"ל וההיא דהרב לח"מ ז"ל מהברייתא דהתם דף כ"ח לא מכרעא כלל מכח פירכת הש"ס וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש עיי"ש: