Maaseh Rokeach on Prayer and the Priestly Blessing Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מצות עשה להתפלל בכל יום וכו'. יש לחקור בדרך הקדש של רבינו ז"ל בחיבור זה אמאי בקצת מצות כתב מצות עשה לעשות זה ופעמים לא הזכיר מ"ע כלל כגון גבי קרית שמע וכיוצא ופעמים אומר דבר זה מ"ע כגון גבי שבת שכתב שביתה בשביעית ממלאכה מ"ע וכו'. והנראה לענ"ד בקוצר דעתי הוא דאפשר דכשהמצוה היא מפורשת לגמרי בתורה לא הוצרך רבינו לבארה ולהכי גבי סוכה ולולב ות"ת לא הזכיר מ"ע לפי שהוא מפורש בתורה וכשהמצוה אינה מפורשת כגון הך דתפילה וגבי קידוש החדש בפ"א וכן בפ"ב דחמץ ומצה דקודם זמן האיסור אינו מפורש כתב מ"ע וכו' וגבי שבת ושביתת עשור דמציאות הלאו אינו מפורש הוצרך להזכירו דר"ל תשבות ממלאכה דוקא לא מדבר אחר ולשאר המקומות המעיין יתיישב ע"פ דרך זה אם אפשר ובענין השנוי בלשון עיין להר"ח אבולעפיה נר"ו פ"א דהלכות קרית שמע ועיין להרב לח"מ בפרק זה ובדבריו אפשר ליישב יותר גבי קרית שמע עיי"ש. ועל מה שהקשה הרמב"ן ז"ל לרבינו ותירץ מרן לההיא דבעל קרי שאינו מתפלל תפילה זו בנוסח זה וכו' אבל אומר הוא לעצמו תפילה קצרה וכו' אי נמי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה וכו' ע"כ וכתב על זה הרח"א נר"ו וז"ל וליתא דבפ"ג דברכות בעל קרי מהרהר ואינו מברך וכו' והרי תפילה דתנן היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר טעמא דאתחיל הא לא אתחיל לא יתחיל אלא קרית שמע וברכת המזון דאורייתא תפילה דרבנן ע"כ ואי כמ"ש מרן ז"ל דיש כח וכו' מה לי תפלה מה לי ק"ש וברכת המזון ומה גם דאמרינן תפילה דרבנן והוא כתב דהויא דאורייתא. גם מה שכתב מתפלל תפלה קצרה ליתא דאי הכי גם מטבע ברכת המזון אינו מן התורה כמ"ש מרן פ"א דברכות ומה חילוק בין תפלה לברכת המזון שתירצו ק"ש וברכת המזון דאורייתא תפילה דרבנן ולדבריו גם ברכת המזון יאמר תפלה קצרה דהויא מן התורה ואין חילוק ביניהם וצריך עיון גם תנן פ"ק דשבת מפסיקין לקרית שמע ואין מפסיקין לתפילה ואי תפלה קצרה דאורייתא אמאי לא יפסיק לתפלה קצרה וכי תימא אין הכי נמי אי הכי ליפלוג בדידה מפסיק לתפלה קצרה ואין מפסיק לארוכה וכו' עד כאן תורף דבריו נר"ו. והדברידוע שכל מ"ש מרן בזה אינו אלא להצילו לרבינו ממה שהקשה עליו הרמב"ן ז"ל וכדברי מרן כתב גם כן הרב בעל מגילת אסתר ז"ל שם ואין ספק דמרן ז"ל לא נעלם מעיני כבודו הדוחק שיש בזה ולא כתב כן אלא ליישב דברי רבינו וכמ"ש בסוף דבריו עיי"ש. ומעתה למ"ש הרח"א נר"ו י"ל דפשיטא דפשטא דההיך סוגיא לא הויא אלא בתפלת י"ח תדע דפריך והרי תפלה דדבר שהצבור עסוקים בו ותנן היה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר וכו' ופי' רש"י אלא יקצר כל ברכה וברכה ע"כ מוכח להדיא דתפילת י"ח קאמר ומתפלה קצרה לא איירי מתניתין וגמרא להיות הדבר פשוט וכמ"ש מרן הקדוש בסוף דבריו ובזה יתורץ גם כן ההיא דפ"ק דשבת דלא אצטריך לאפלוגי בדידיה כיון דדבר פשוט הוא ונכלל במפסיקים לקרית שמע דקאמר כיון דגם היא הויא דאורייתא ומה גם שכבר התפלל תפלה אחרת באותו יום ואינו צריך להפסיק אפילו לת"ק דאין מנין התפילות מן התורה גם מה שהקשה הרב להאי נמי שכתב מרן דיש כח מה לי תפילה או קרית שמע וברכת המזון י"ל דדוקא בתפילה שהוא דבר שאינו הכרחי מצד החיוב כל כך שאינה אלא בקשת צרכיו רצו לתקן דליבטיל בשב ואל תעשה אמנם ברכת המזון דחל עליה חיוב גמור לברך כיון שנהנה וכן קרית שמע מטעמא דקבלת עול מלכות שמים והמצות שהוא חיוב גמור והכרחי לא רצו לפוטרו אף בשב ואל תעשה. אמנם מה שהקשה ממ"ש מרן פ"א דהלכות ברכות לדברי הש"ס צ"ע טובא והתירוץ יהיה דחוק. ולעיקר דינו של רבינו עיין להפרי חדש בריש הלכות תפילה סימן פ"ט ומ"מ דברי רבינו נראין עיין עליו. בכסף משנה לתפלות היום. נ"ב ט"ס הוא ונמחק.
ואין מנין התפלות מן התורה. למד כן מהתוספתא כשם שנתנה תורה קבע לקרית שמע כך נתנו חכמים קבע (לברכות) [לתפלה] ושלש פעמים ביום אינו מן התורה דבפעם אחת בכל יום סגי מן התורה שאם נאמר שאין החיוב בכל יום אולי נבא לומר שהיא פעם אחת בכל ימיו וזה ממה שלא יסבלהו הדעת מרן ז"ל.
ואין משנה התפילה וכו'. כתב מרן ז"ל מלשון ושננתם לבניך וכלומר המטבע שתקנו חז"ל ודקדק עוד מזה שמ"ש בבעל קרי שאינו מתפלל היינו שאינו מתפלל תפילה זו בנוסח זה ג"פ ביום אבל אומר הוא לעצמו תפילה קצרה פעם אחת ביום אי נמי יש כח ביד חכמים וכו' עיין עליו.
ואין לתפילה זמן קבוע וכו'. כלומר יום קבוע או שעה קבועה ונלמד ממ"ש בתוספתא הנ"ל וכ"כ מרן ז"ל.
ולפיכך נשים וכו'. פרק מי שמתו נשים ועבדים וקטנים פטורים מקרית שמע מן התפילין וחייבים בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון ואמרו בגמרא בתפילה דרחמי נינהו (פשיטא) מהו דתימא הואיל וכתיב בה ערב ובקר וצהרים כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמשמע לן ופי' רש"י הכי גרסינן תפילה דרחמי נינהו ולא גרס פשיטא דהא לאו דאורייתא ע"כ. אמנם רבינו נראה דגריס פשיטא שהרי כתב שהיא מ"ע שלא הזמן גרמא. אכן קשה ממ"ש רבינו בפירושו להמשנה ספ"ק דקדושין וז"ל הלא ידעת שאכילת מצה בלילי פסחים ושמחה במועדים וההלל ותפילה ומקרא מגילה ונר חנוכה וליל שבת וקדוש היום אלו כולם מ"ע שהזמן גרמא וכל אחד מהם מחוייבות הנשים כמו שהם מחוייבות לאנשים וכו' ע"כ הרי שכתב להדיא דתפילה הויא מצות עשה שהזמן גרמא דומיא דהנך שהזכיר ודוחק לומר שחזר בו. ונראה לענ"ד פשוט דמ"ש בקידושין היינו כלפי תקנת חז"ל שקבעו שעות זמניות לתפילות אשר על פי תקנתם ז"ל הויא כמ"ע שהזמן גרמא ודייק נמי שהזכיר שם נר חנוכה ומקרא מגילה שהם מדרבנן ודאי כמ"ש במקומם וזמן התפילה גם כן אינה אלא מדרבנן וכאן כתב ז"ל עיקר הדין מדין תורה כמבואר ועיין בדברי רבינו פי"ב דע"ז הל' ג'.
שיהא אדם מתחנן וכו'. פרק אין עומדין (ברכות דף ל"ב) דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל מנא לן ממשה דכתיב ואתחנן אל ה' בעת ההיא וכתיב ה' אלהים אתה החילות אשר מי אל וכו' וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה ע"כ הרי שיש לסדר התחינה והשבח ואחר כך לשאול צרכיו ומ"ש רבינו ואחר כך נותן שבח וכו' אף דממשה רבינו לא למדנו זה מכל מקום השכל מחייבו וכמ"ש ז"ל אחרונות כמי שקבל פרס מרבו וכו'.
והכל יהיו מתפללים נוכח המקדש וכו'. כתב מרן מההיא משנה דרבי אליעזר ואותו תעבוד עבדהו בתורתו עבדהו במקדשו כלומר להתפלל נכחו ע"כ. וא"ת אימא דעבדהו במקדש ר"ל בעבודת הקרבנות והשיר וההשתחויות שם מוסף על עבודת המצות וכו' וכמ"ש הרמב"ן ז"ל על ספר המצות שם וי"ל דרבינו ס"ל דכל זה נכלל בעבודת התורה דלא נקרא עבודה כי אם בשלמות כל המעשים ודו"ק.
עד שיערבו עמהם לשונות אחרות. אף דתפילה בכל לשון כדתנן בריש פרק אלו נאמרין ופי' רש"י דף ל"ג תפילה דקתני מתניתין בכל לשון לא צריך קרא דהא רחמי נינהו וההוא לישנא דידע לכוין לבו ליצלי ע"כ מכל מקום אין זה כבודו של מלך ב"ה להתפלל בתערובת לשונות וק"ל.
וכיון שראה עזרא ובית דינו וכו'. בריש הקורא את המגילה דף י"ז א"ר יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא ק"כ זקנים ובהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר ע"כ ומזה חלקו התוספות ז"ל על רש"י שפירש גבי מה שאמר רב אסי פרק תפילת השחר דף ל"ד אמצעיות אין להם סדר דרוצה לומר שאם דילג ברכה אחת ואחר כך נזכר בה אומרה אף שלא במקומה ומזאת הסוגיא מוכח בהיפך שהרי סדרום על הסדר ועיין מ"ש התוספות שם ואף דבאמת פסק ההלכה לדידן כדברי התוספות ז"ל שחוזר למקום שטעה כדי שיהיו על הסדר וכמ"ש רבינו פ"י והרב ב"י סי' קי"ד מ"מ נראה לענ"ד שיש ליישב גם לפי פירוש רש"י ז"ל דעל הסדר לא נאמר כי אם לכתחילה כשאדם מתפלל שיאמר הברכות על הסדר דוקא וכדמשמע לישנא דתיקנו אמנם היכא דנאנס ודילג ולא נרגש כי אם אחר זה יש לחוש לברכות לבטלה אם יחזור גם הברכות שכבר בירך ולענין זה דוקא הוא דאמר רב אסי אמצעיות אין להם סדר וק"ל.
וכן תיקנו שיהא מנין התפילות כמנין הקרבנות וכו'. ברכות דף כ"ו תפילות כנגד מי תיקנום רבי יוסי בר חנינא אומר כנגד אבות תיקנום רבי יהושע בן לוי אומר כנגד תמידין תיקנום וכתב מרן ז"ל דפסק כריב"ל וכו' ולא ידעתי איך הכריח כן דאדרבא כיון דבגמרא אמרו נימא תיהוי תיובתא דרבי יוסי בר חנינא ומשני וכו' משמע דסתם תלמודא כוותיה ס"ל דאי לא תימא הכי מאי נפקא מינה אי תהוי תיובתיה אלא משמע דכוותיה קי"ל ולהכי מהדר תלמודא כי היכי דלא ליהוי תיובתיה וסברת ריב"ל לא חש לה מההיא ברייתא דמסייעא לריב"ח ומה שלא הזכיר רבינו כאן כנגד אבות כיון דאיירי גם בקרבן מוסף מוכרח לתת טעם זה ומילתא פסיקתא נקט וסמך אמ"ש פ"ט דהלכות מלכים ששם כתב שאברהם אבינו תיקן תפילת שחרית ויצחק מנחה ויעקב ערבית ושם ראיתי למרן ז"ל שכתב וז"ל וענין התפילות האלו שתקנו האבות כך מפורש בברייתא ריש פ' תפלת השחר ע"כ והיא אותה ברייתא דאתיא כוותיה דריב"ח. והר"ח אבולעפיה נר"ו הליץ בעד מרן יעויין עליו ועיין תשובה שלימה למוהריט"ץ ז"ל סי' ע'.
כענין שנאמר וכו'. שם דף ל"א יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא וכו' יכול יהא כוללן בבת אחת כבר מפורש ע"י דוד דכתיב ערב ובקר וצהרים ופי' רש"י יכול יהא כוללן בבת אחת בשעה אחת.
ואין תפילת ערבית חובה וכו'. פרק תפילת השחר דף כ"ז פלוגתא דתנאי ואמוראי ופסקינן כרבא דהוא בתרא דאמר הלכה כדברי האומר רשות ועיין להרי"ף והרב ב"י סימן רל"ה והמעדני מלך דף ל"ב ע"ב ובדברי רבינו פ"ט הל' ט'.
וכן תיקנו וכו'. מבואר בתענית דף כ"ו ובירושלמי שם ועיין למרן ז"ל.
אלא סמוך לשקיעת החמה. פירוש שאז יגמור אותה אף שעדין הוא יום ממילא דההתחלה תהיה קודם לכן קצת ומבואר זה ממ"ש פ"ג וז"ל ותפילת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה ע"כ וכ"כ הרב מגן דוד ז"ל אמנם אין כן מנהגינו.
ערבית שחרית ומנחה. אף דכתב לעיל הל' ה' דתפילות כנגד תמידים תיקנום ואם כן היה לו להקדים שחרית ולאחר ערבית שהרי היא כנגד האברים שלא נתעכלו ביום מכל מקום לא חש לזה ונקט ערבית ברישא משום דנפקא לן מקרא דערב ובקר וצהרים שהזכיר לעיל הל' ו' וגם כן הוא סדר הבריאה.
לפיכך צריך שיחדש וכו'. פרק מי שמתו (ברכות דף כ"א א)"ר יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו והראב"ד ז"ל השיג על רבינו וס"ל דאין צריך לחדש והרבינו יונה והרא"ש בשם רבינו האיי כתבו כדברי רבינו וזהו גם כן דעת הרי"ף מרן ז"ל ועיין להמגן דוד והפר"ח או"ח סימן ק"ז ועיין בדברי רבינו פ"י. ודע שהשלטי הגבורים בפרק מי שמתו כתב שלדעת הרי"ף ומיימוני אפילו התפלל ודאי חוזר ומתפלל נדבה בלא חידוש כל התפילות חוץ ממוסף ואדעתא דחובה לא מצי מתפלל בלא חידוש ע"כ ולכאורה הוא תמוה דודאי אין נראה כן בדברי רבינו שבפרק זה שהרי כתב להדיא כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה ובעי חידוש ובפ"י הל' ו' כתב מי שנסתפק לו אם התפלל אם לא התפלל אינו חוזר ומתפלל אלא אם כן התפלל תפילה זו על דעת שהיא נדבה שאם רצה יחיד להתפלל כל היום תפילת נדבה יתפלל ע"כ גם בדברי הרי"ף ז"ל איני רואה שום גילוי לדבר זה שהרי סתם קאמר עיין עליו ואולי שגירסא אחרת היתה לו וצ"ע. ועיין לרבינו פ"ו הל' ג'.
ואין משנין בהם דבר. פירוש לצרכי יחיד דוקא דביה קעסיק רבינו אבל לצרכי רבים שרי ולכך מוסיפין זכרנו ומי כמוך בעשרת ימי תשובה וכמ"ש ז"ל סוף פ"ב. וכ"כ מרן שם וסיים הרמב"ן ז"ל שבקושי התירום ע"כ ועיין להתוספות פרק אין עומדין דף ל"ה ד"ה אל ישאל וכו'.
אין הצבור וכו'. הראב"ד השיג על זה דמצינו קרבן נדבה בציבור והיא עולה הבאה מן המותר שהוא קיץ למזבח אלא שלא היתה מצויה וכו' גם הרב מנוח הביאו מרן ז"ל כתב ואע"ג דתניא בספרי תקריבו מלמד שהצבור מביאים עולת נדבה תרגומה אמותר לשכה אבל לכתחילה אין מביאים שקלים שתהא כוונתם לעולת נדבה ע"כ ומתוך דבריהם ז"ל מבוארת דעת רבינו ועיין עוד להרב רבינו יונה פרק מי שמתו על דברי הרי"ף ז"ל למימרת רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו שהאריך הרבה בזה.
ולא יתפלל אפילו יחיד וכו'. ורבינו האיי ורבינו יונה והרא"ש ס"ל דאפילו מוסף יכול להתפלל נדבה ע"י חידוש בין צבור בין יחיד כה"ג ז"ל.
ויש מן הגאונים וכו'. והראב"ד ז"ל פירש הטעם משום דתפילת י"ח בימות החול היא רחמי ושפיר דמי משא"כ מוסף או שבתות ויו"ט שהם ז' ברכות ואינם אלא הודאה לא אמרו בזה הלואי שיתפלל וכו' ע"כ ועיין להרבינו יונה ז"ל.