כיצד הממלא וכו'. מרן ז"ל הביא מהספרי שמי נדה כמו פרה כמו שהפרה נפסלת במלאכה כן המים וכו' ע"כ נראה דהוא הדין להסיח הדעת אך לענין טומאה נראה פשוט דאינן מטמאין וההיא דפרה ששתתה מי חטאת דתנן במתני' דבשרה טמא מעת לעת אחר שנתקדשו באפר קאמר דאז קרויין מי חטאת ועיין מ"ש לקמן פט"ו הל' ב':

אבל נוטל הוא שכר למלאת המים וכו'. והוא הדין להבאת האפר וכדמוכח בס"פ האיש מקדש ולא ידעתי למה השמיטו רבינו כאן:

שישליך האפר. בדפוס מגדל עוז כתוב כגון שישליך האפר:

הרוצה למלאת וכו'. פ"ז ומסיים בה ואם מלא את של חטאת תחילה ואח"כ מלא את שלו פסול ורבינו לא ביארו וצ"ל דמדכתב כדי שלא יתעסק במלאכה אחרת אחר המילוי מינה משמע דמלאכה היא ופסול אם עשאה אח"כ תו תנן התם נותן את שלו לאחריו ואת של חטאת לפניו ואם נתן את של חטאת לאחריו פסול וזה הו"ל לבארו וי"ל שכבר הוא נלמד ממ"ש רבינו פ"י הל' ד' דאם הפשילו לאחריו פסול והמבי"ט בקרית ספר הוסיף דאם שניהם של חטאת שרי מפני שא"א עיי"ש ולא היה צורך לזה דכבר ביארו רבינו וגם הוא עצמו שם בפ"ט. והר"ש הביא שם תוספתא ורבינו לא הזכירה עיי"ש:

אם עד שלא הגיע הדלי למים מערה וא"צ לנגב. פי' אם מלא אחר המחשבה דאם לא מילא אין שייך עירוי. ומ"ש בספרי רבינו

נמלך והוא עודהו בדפוס מגדל עוז כתוב עודהו והשאר נמחק. ולמ"ש מרן ז"ל הא אע"ג דקי"ל כל מקום ששנה במשנתנו במשנתנו דוקא אמרו ולא בברייתא ע"כ שיתיה דמרן ז"ל לא ידענא שהרי בפ"ט דטומאת מת הל' ה' כתב מרן גופיה דרבינו ס"ל דה"ה בברייתא ובספ"ב דהלכות בית הבחירה כתב חילוק זה במסתפק עיי"ש כן הוקשה להמל"מ ז"ל: