Maaseh Rokeach on Sacrifices Rendered Unfit Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
חטאת העוף וכו'. כתב הרז"ה ז"ל שנדפס מחדש וז"ל ולא אמרינן נכבשינהו דניידי דבקדשים גזרתן גזרה משום קבוע ולא הלכו בהם אחר הרוב ואע"ג דפרש ופדיון אין להם אלא בהמה עכ"ל ועיין לרבינו פ"ה הל' י':
במה דברים אמורים כשהיו מפורשות וכו'. דאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן כמ"ש רבינו פ"ה הל' י"א:
ויראה לי וכו'. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו ומרן ז"ל ביאר כוונתו אך נתקשה דבפ' התערובות דף ע"ג משמע דמאי דתנן בפ"ג במה דברים אמורים בכהן נמלך וכו' קאי אמאי דקתני בריש המסכתא וכו' וצ"ע איך היה מפרש רבינו ההיא דפרק התערובות שלא תקשה לדרכו עכ"ל. ולענ"ד אין דרך הש"ס למנקט רישא דמסכתא בהדי פרקא אחרינא בחד לישנא כאילו איתנהו בהדדי ומרגניתא אשכחנא בהרמ"ע מפאנו סי' כ"ב שכתב דרבינו מפרשה לההיא דברייתא היא ואינה המשנה דפ"ג ומפרש הך ברייתא בנמלך בבי"ד ולא באשה וכו' ועם זה יתורצו כל תמיהות הראב"ד וכ"מ וכו' ועוד האריך שם ליישב דברי רבינו על מכונן וכן נראה האמת שהרי בפירוש המשנה דפ"ג במד"א בכהן נמלך וכו' ביאר שם רבינו דקאי ההלכה ד' דפ"ק ולא פי' ההלכה א' וכו' עיי"ש ומרן גופיה הביא לקמן פי' רבינו במשנה שכתב כהן נמלך ר"ל ששואל לאשה וכו':
בין שעשה הכל למעלה וכו' עד ומחצה פסול. בנוסח אחר כתב יד נמחק כל זה:
שנים שלקחו וכו'. לשון המשנה שתי נשים וכו' וביאר שם רבינו דדבר בהווה ומצוי הרבה וכאן בחיבורו כתב בסתמא אמנם במשנה אמרו בין משם אחד בין משני שמות דהיינו לידה וזיבה ורבינו לא ביארו אפשר דמדלא חילק משמעותו בכל ענין אך מה שיש לעמוד בעיקר הדין דבפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ז) מוקים לה בהתנו ופריך פשיטא מאי למימרא ומתרץ קמ"ל כדרב חסדא דאמר אין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן ולפי' רבינו שמפרש דלר"ח אין צריך שום תנאי כמ"ש מרן ז"ל הו"ל למימר אלא וכו' דמורה שהוא תירוץ אחר ומ"מ האמת נראה שרבינו נתקשה דלאוקמתא דר"ח מה צורך לתנאי כלל והתוס' שם כתבו דהכוונה דנגזור התנו אטו לא התנו ורבינו לא ניחא ליה בהכי ומכל שכן לפי מ"ש התוס' שם נראה דגירסא אחרת היתה בספרים.
ודעשראיתי להראב"ד ז"ל שנדפס מחדש בשיטתו למסכת קנים שהבין דברי הגמרא כפשטן דאף לאוקמתא דר"ח בעינן התנו דוקא וגם פי' דע"כ לא אמרו כן אלא לענין ההקרבה שתהיה כשרה אבל בעלי הקרבן עדיין לא יצאו ידי חובתן וכו' עיי"ש וזהו חידוש גדול והיה לו להשיג על רבינו בשתיהם לפי שיטתו כדרכו בכמה מקומות. ולענ"ד הצעיר אם איתא הו"ל למיתני איזה שירצה הכהן דאז הוה משמע דקאי להכשר הקרבן ומדקתני לאיזה משמע דקאי לבעל הקרבן שיצא בו ידי חובתו:
היו לפני הכהן וכו'. לשון
שתיהםשכתב רבינו מגומגם דמשמע שתים מהם וא"כ הו"ל חציין ובתר הכי כתב
**דחציין פסול שאני אומר וכו'**ולשון המשנה עשה כולן למעלה וצ"ל דלשון שתיהם שכתב ז"ל קאי אסוגי הקרבנות ולשון המבי"ט בקרית ספר כלשון המשנה: