Maaseh Rokeach on Sacrificial Procedure Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא מגביה ידו ויוצק על היסוד והוא יורד לשיתין. ידוע דהראב"ד ז"ל הבין בדברי רבינו כפשטן דיוצק על היסוד ממש קאמר והשיג עליו דעל הספלים דוקא יהיה יוצק ומרן ז"ל בקש להליץ בעד רבינו ונדחק הרבה מכח הברייתות כמו שהעיד הוא ז"ל דבאמת הוא דוחק גדול כמבואר ואני הפעוט לענ"ד דממ"ש רבינו פ"י דתמידין ומוספין יש ללמוד למ"ש כאן שהרי כתב וז"ל ובקרן דרומית מערבית היה מנסך למעלה מחצי המזבח והכל יורד לשיתין כמו שביארנו כיצד היו עושין וכו' ושני ספלים של כסף היו שם וכו' הרי שהזכיר הספלים ובעיקר הניסוך כתב כמו שביארנו דהיינו מ"ש כאן וכ"כ מרן גופיה שם וידוע דהספלים היו נותנים על היסוד שהיה בקרן דרומית מערבית כמ"ש רבינו פ"ב דבית הבחירה וכן מצאתי להרב לח"מ ז"ל עיין עליו. גם מצאתי הדבר מבואר בהרב קרית ספר ז"ל שכתב וז"ל אבל היין אינו אשה שאינו ניתן על האש אלא ניתן לספלים על המזבח ויוצק על היסוד והוא יורד לשיתין ע"כ גם הסמ"ג ז"ל עשין קפ"ג כתב בפשיטות שהיין נתן על הספלין ולא הזכיר שרבינו חולק ש"מ שהבין דגם רבינו מודה בזה. ובס' עבודת ישראל ז"ל דף פ"ז נשא ונתן בזה ולא ראה דברי הרב לח"מ וק"ס והסמ"ג ז"ל כאמור ולפי דרכנו הרווחנו כעל כל הון שבסדר עבודת יום הכיפורים בחזרה אנו אומרים ומנסך את היין בכלי יושר דהיינו הספלים ובודאי שכן הדין גם לדעת רבינו לא שנאמר דדוקא לדעת הראב"ד ז"ל אנו אומרים כן שבח להשי"ת:
חוץ מכבש העולה וכו' בלול בשלישית ההין שמן. ידוע מ"ש הראב"ד ז"ל דברייתא מפורשת במנחות דף פ"ט מה יין רביעית ההין אף שמן רביעית ההין והובאה בתורת כהנים פרשת אמור ומרן ז"ל כתב ונראה ודאי שיש טעות סופר בדברי רבינו וצריך להגיה ולכתוב ברביעית ההין שמן ע"כ. ומה נענה ומה נאמר שמלבד דבשאר נוסחאות כתוב כן מצינו עוד לרבינו בפירוש המשנה שציין למ"ש בהקדמתו ושם נאמר וז"ל זולתי הכבש שמקריבין בשני של חג המצות יום הנפת העומר שהיה עולה כמ"ש מה שכתוב עליו בתורה שתהיה מנחתו שני עשרונים בלולים בשלישית ההין שמן עכ"ל. הרי דבריו שבפירוש המשנה כמ"ש בחיבורו ואיך נאמר שבודאי הוא ט"ס הן אמת שהרב קרית ספר ז"ל העתיק רביעית ההין שמן כפשטא דברייתא וכ"כ הסמ"ג עשין קפ"ג ומדברי הברייתא אפשר לידחק ולומר דכל הקפידה אינה אלא לשלול דלא בעינן נסכיו כפולין כמ"ש יכול לא יהא יינו כפול וכו' אבל שמנו יהא כפול וכו' ולעולם דלאו דוקא רביעית אלא שלא יהא כפול כדין היין ומ"מ הדוחק מבואר גם הפר"ח הביא משם הרדב"ז ז"ל שבקש להליץ בעד רבינו והניחו בצ"ע:
המצורע מביא וכו'. בס' קרבן חגיגה ז"ל סי' ס"ז נרגש שאם כוונת רבינו היא לומר שאע"פ ששנים מהם חטאת ואשם מביאים עמהם נסכים וא"כ דין זה הו"ל לסדרו למעלה כשאמר שאין מביאין עם החטאת והאשם נסכים וכו' ע"כ. ולא זכיתי להבין דבריו שהרי כבר ביארו רבינו קדמה לפני אותו דין שכתב חוץ מחטאת מצורע ואשמו שנתפרשו נסכיהם בתורה ע"כ ועיי"ש שהאריך ללא צורך ומ"ש שם בדין הפלגס יתבאר בפט"ז הל' ב' בע"ה:
בהלכות עירובין. בנוסח אחר כתב יד בהל' ערכין:
במנין העשרונות במנין הלוגין. בדפוס מגדל עוז כמנין בכא"ף בשניהם:
לפי שהוא יורד ע"ג הכלי. כתב מרן ז"ל היינו כת"ק וכר' עקיבא שם ע"כ פי' לאפוקי מדר' יוסי דס"ל אידי ואידי נמשחו מבפנים ולא נמשחו מבחוץ ומ"מ לטעמא דר"י אנו צריכין דלח נעקר וכו' וגזרה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול וכמו שסיים רבינו והיינו טעמא דביבש שרי וכמ"ש רש"י שם וכ"כ הרב קרית ספר אף שהמל"מ ז"ל הקשה עליו אמנם דברי רבינו בפירוש המשנה הכי מוכחי שכתב וז"ל וענין נעקר שבשעה שמודדין הדבר הניגר יפוץ ויוצא מן המדה מה שכבר היה בתוכה ונתקדש בלי ספק ומחלוקת באלו התנאים אינה אלא בסדר קדושתן איך היתה כשנמשחה בשמן המשחה והתולדה היוצא מדבריהם אין בה מחלוקת כמו שאתה רואה ע"כ וזה משמע כדברי הרב קרית ספר ז"ל ומ"ש בספ"א דכלי המקדש צ"ל דסמך אמה שכתב כאן שהוא עיקר הדין:
ואם לנו יפסלו בלינה. קצת קשה דמאחר שבבירוצין אינן קדושין אלא מפני הרואים וכדי שלא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול הרי לא נתקדשו מן הדין וא"כ איך יפסלו בלינה ותו דאיך שייך לומר עוד ואם לאו מקיצין בהם הא כיון שנפסלו לשריפה קיימי ומתוך דברי התוס' ז"ל שם דף (פ"ז) [פ"ח] ד"ה בירוצי מדות וכו' (מש"מ) [משמע] דכשאנו אומרים שנפסלין בלינה היינו למ"ד בירוצי המדות נתקדשו אמנם רבינו שפסק כרבינא כדי שלא יאמרו וכו' קשה. ומרן ז"ל במתק לשונו נראה שנרגש מזה שהרי כתב פי' אם לנו שלא הקריבן עם הזבח וכו' דכיון שיש שם זבח אחר נתקדשו הבירוצין ליפסל בלינה וכו' ע"כ עם כל זה מוכרח לומר עם מ"ש התוס' שם משם הירושלמי דלב בי"ד מתנה עליהם אי נמי י"ל דכיון שיחדן לזבח אחר מוכרח שנתקדשו בכלי לידע שיערן:
והוא שלא קדשו הנסכין בכלי שרת וכו'. מרן ז"ל ציין מהמשנה דפרק התודה וכו' והן אמת שכן נראה ע"פ רש"י ז"ל אמנם רבינו העתיק אותה משנה פי"ב דפסולי המוקדשין אשר משם נראה דלענין הזבח קאמר דנעשה כמו שנפסלו קאמר והתוס' יו"ט ז"ל הוסיף לתמוה דמשנה שלימה היא פ"ב דמעילה עיי"ש ואי מהא לא איריא כ"כ דההיא דמעילה קתני המנחות שקדשו בכלי וכו' ורבינו בסתם נסכים איירי ועיין מ"ש שם אי"ה:
וכשם שהקריבו וכו'. הם דברי רב אשי במנחות דף (מ"ח) [מ"ה] מילואין הקריבו בימי עזרא כדרך שהקריבו בימי משה ומפרש רבינו דלעולם נבואת יחזקאל היא לבית שלישי במהרה בימינו אמן ולקושיא שהקשה דמה נשתנה שמקריבין חטאת בר"ח תירץ רב אשי דאין זה פלא שהרי גם בימי עזרא מצינו כן כמו שמצינו בימי משה רבינו ע"ה והם דברי רבינו ממש וכ"כ הרב לח"מ ז"ל. ואיני יודע למה מרן ז"ל כתב ומ"ש וכן קרבנות שהקריבו בימי עזרא וכו' ע"כ ומה זה שתיקה הלא מבואר הוא שם ברב אשי: