Maaseh Rokeach on Second Tithes and Fourth Year's Fruit Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הרוצה לפדות וכו' עד וא"צ לפרש. פשטא דמתני' פ"ד דמדמה מעשר שני לקדושין ובפ"ק דקדושין אמר (עולא) [רב יהודה] אמר שמואל והוא שעסוקין באותו ענין וכן פסק רבינו פ"ו דהלכות אישות והמגיה הגיה כאן והוא שעסוקין באותו ענין וכו' והתוס' יו"ט שם חלק עליו וכתב דבמעשר שני לא בעינן עסוק באותו ענין כיון שהדבר תלוי בעצמו לסוף עיי"ש. אף שמדברי רבינו בפירוש המשנה משמע שדינן שוה וכן כתב הר"ש ז"ל שם אמנם מדיוק מ"ש שם בקדושין ואי לאו עסוקין באותו ענין מנא ידעה מאי קאמר וכו' משמע כדברי התוס' יו"ט ז"ל וכפשט דברי רבינו:
וכן אם רצה לחלל וכו'. דברי מרן בזה מגומגמים במ"ש ולרבינו י"ל דהכא מתחללים לאו דוקא דהא בתוספתא קתני מחללין דמשמע לכתחילה ע"כ. ולא זכיתי להבין כוונתו חדא דתירץ לקושיא שניה של הראב"ד דאפילו דיעבד ולא תירץ לקושיא ראשונה דבגמרא אמרו להדיא דבפירי א"א דהא (וצררת) [וצרת] הכסף בידך כתיב גם לא ידעתי מאי קאמר דהא בתוספתא קתני וכו' איזו תוספתא היא זו ומה לנו בתוספתא אחרת כיון דמסקנא דתלמודא הכי ולקושיא ראשונה י"ל דסמך אמה שכתב לקמיה ועיין עוד בס' שמות בארץ ז"ל שעמד עוד בדברי מרן ז"ל לקמיה:
או שחילל מעות על הפירות. לא ידעתי ביאורו דהא כבר הקדים הפודה מעשר שני וכו' ואולי דכוונתו אם פדה הפירות השניים במעות על דרך שכתב רבינו פ"ה הל' ג':
אין מחללין וכו'. עיין מ"ש מרן הקדוש פ"ק דמעשר שני הלוקח פירות וכו' ע"כ. אי נמי ע"פ מ"ש רבינו בפ"ז הל' ט"ו ועיין מ"ש שם:
אין פודין פירות מעשר אלא בכסף וכו'. ולעיל הל' ב' פסק שאם רצה לחלל פירות המעשר על פירות אחרות יעלו הפירות השניות ויאכלו בירושלים משמע דאף לכתחילה יכול לחלל על פירות אחרות וכאן כתב דאין פודין אלא בכסף שיש בו צורה וכבר הראב"ד ז"ל השיג עליו שם ומרן ז"ל הליץ בעד רבינו עיי"ש. שעם כל זה עדיין הדבר קשה להולמו ותו דפסק ז"ל דאם פדה בלשון של כסף לא עשה כלום אף שהתורה אמרה כסף ואיך יותר בפירות והדבר צריך לי תלמוד עד יערה עלינו רוח ממרום כן יהי רצון:
פודה בהם פירות שבביתו. דברי הברייתא בב"ק דף קט"ו מוכחי אנפשייהו להדיא דדוקא בדיעבד יכול לפדות אבל לכתחילה לא אמר כלום ומרן ז"ל כתב דכוונת רבינו בדיעבד דוקא. ולענ"ד נראה שיש טעות סופר בדברי רבינו דודאי לשון פודה לכתחילה הוא ויש לנו הוכחה שאיזה טעות סופר יש בדבריו ממ"ש ואם לאו ואמר וכו' דהוי לשון יתר ומגומגם וק"ל:
מי שהיה עומד בטבריא ויש לו מעות. בנוסח אחר כתב יד מוסיף בבל בבבל אינו וכו' וגירסא נכונה היא ועיין למרן ז"ל:
כמות שהוא. בנוסח אחר כתב יד לא כמות שהוא ופשוט: