Maaseh Rokeach on Second Tithes and Fourth Year's Fruit Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כמו שביארנו. בפ"ג הל' י"ז ושם תירץ מרן בשם מהר"י קורקוס ז"ל לקושיית מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין ועיין מ"ש שם:
וכן אם פדה וכו'. לשון וכן הוא מגומגם כיון שסיים דאין באשה חומש ואולי דכאן מתחיל פסקא וקאי אדין אדם והכי מסתברא שנמשך אחר מ"ש פדה פירות מעשרו וכו' דנראה שהכל הוא דין אחד אך מאי דקשיא לי דמרן ז"ל ציין דין זה מההיא דפרק התודה דף פ"ב המתפיס מעות מעשר שני וכו' והתם אוקמוה כרבי יהודה דס"ל מעשר ממון הדיוט הוא ורבינו פוסק כר' מאיר דממון גבוה הוא כמ"ש פ"ג הל' י"ז ויש ליישב ועיין עוד למרן ז"ל שם:
מעשר שני שאין בחומשו שוה פרוטה וכו'. המל"מ ז"ל ציין [מ"ש] הרב לח"מ רפ"ה מהלכות ערכין ושם כתב וז"ל כאן כתב רבינו ז"ל דצריך שבחומש יהיה ש"פ ובהלכות מע"ש פ"ה לא משמע כן וצ"ע בפ' הזהב עכ"ל. והנה בפ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ג) הברייתא דאם גאל יגאל איש ממעשרו ולא כל מעשרו פרט למע"ש שאין בו ש"פ אפליגו ר' אמי ור' אסי ור' יוחנן וריש לקיש אי אין בו קאמר או אין בחומשו קאמר ופריך מברייתא דקתני מע"ש שאין בו ש"פ דיו שיאמר הוא וחמשו מחולל על מעות הראשונות בשלמא למ"ד אין בחומשו היינו דקתני דיו וכו' אלא למ"ד אין בו מאי דיו קשיא ע"כ. וידוע דרבינו פסק כמ"ד אין בחומשו שהרי פסק בדין הבא אם אין בחומשו ש"פ דיו וכו' מעתה כשאין בחומשו ש"פ דהיינו שעיקר המעשר אינו שוה כדי שיהא בחומשו ש"פ יש לו תיקון ע"י שיאמר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות אבל אם יש בחומשו ש"פ דהיינו שעיקרו שוה ד' פרוטות לפחות שאז חמשו הוא פרוטה הדין מבואר שצריך הוא לקבלו על עצמו כדי להוסיף בו החומש שלם ונמצאו פסקי רבינו מכוונים וברורים.
**וכל מעשר שהוא אינו וכו'**בנוסח אחר כתב יד וכל מעשר שאינו הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף וכו':
וכן מערים וכו'. כשהוא בטבלו ע"פ מ"ש פ"ג הל' י"ז דמעשר שני ממון גבוה הוא ולכך אין ליתנו במתנה אבל בטבלו שרי וכ"כ לקמיה הל' י"א:
שני אחים וכו'. בנוסח אחר כתב יד מוסיף אב ובנו. ומ"ש
**לפיכך אם פדהו וכו'**הוא ע"פ מ"ש בהל' ב' שאין האשה בדין החומש:
ואפילו בשבת וכו'. אף דר' יהושע קאמר הכי בפרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ד.) מ"מ רבי קאמר התם דנראין דבריו בחול אבל לא בשבת משום וקראת לשבת ענג והכי מסיק התם א"ר יוחנן הכל מודים בשבת בהקדש שחילל חדא דכתיב וקראת לשבת ענג וכו' ורבינו פסק להחמיר לא ידעתי למה ודע דבפסקא זו נפל טעות סופר וסיומה שמא יפשע ולא יתן ואח"כ מתחיל הדיבור מעות מעשר שני וכו' וכן הוא בנוסח אחר כתב יד:
מעות מעשר שני וכו'. משנה פ"ב ועיין במציעא דף מ"ד אך מ"ש
דאם צרפן לעצמוהוא מגומגם דמשמע דאם צרפן לאחרים מוסיף חומש אמאי כיון דאין דרך פדיה בכך ויש לישב: