Maaseh Rokeach on The Chosen Temple Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ושמירה זו מצותה כל הלילה. בס' המצות עשין כ"ב כתב רבינו היא שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד וכו' ר"ל אתם תהיו לי לפני תמיד וכו' ע"כ אמנם בלאוין ס"ז כתב הזהירנו מהתעצל בשמירת המקדש ומלכת סביבו תמיד כל הלילה וכו' ע"כ ומכיון דיהיב טעמא
**אינו דומה פלטרין וכו'**משמע דגם ביום קאמר כי כן דרכם של פלטין של מלכים ושרים ועוד שהפסוק לא חילק בין יום ללילה ובס' שתי ידות דף נ"ז כתב דמ"ש רבינו מצותה כל הלילה הכוונה דאצ"ל ביום גם הסמ"ג ז"ל כתב סתם והמל"מ ז"ל הביא דברי המפרש למס' תמיד שכתב דמצוה זו בין ביום בין בלילה היא וכתב עליו שדבריו תמוהים ע"כ ואם כוונתו להקשות עליו דמאין הוציא דבר זה קשה דהלא הפסוק כתוב סתם ולא חילק וגם פלטין של מלך יוכיח:
ולשון שמירה אזהרה היא. לכאורה קשה דא"כ היכי מייתי להעשה מקרא דושמרו את משמרת אהל מועד הא לשון שמירה אזהרה היא וכן הקשה הכנסת הגדולה ז"ל. ולענ"ד נראה דלשון שמירה לחוד אה"נ דמודה על האזהרה אך בדאיכא קרא אחריתי דגלי על העשה מפרשינן גם לשון שמירה על העשה ובכאן עיקר העשה מואתה ובניך אתך לפני אהל העדות כמ"ש רבינו כאן ובספר המצוות כנזכר ולכך מוקמינן קרא דושמרו את משמרת אהל מועד דסמיך ליה דאתי לאלומי העשה הראשון ומדכתיב קרא אחריתי אח"ז ושמרתם את משמרת הקודש אנו מפרשים אותו ללאו וסוף דבר כיון דדברי רבינו לקוחים ממכילתא נ"ל שאין שום קושיא עליו ובס' צרור החיים ז"ל הביא מההיא שכתב רבינו פ"ג דהל' תפילין שאם הניח תפלין בלילה לוקה שנאמר ושמרת את החקה הזאת וכו' והיא ראיה נכונה:
והרובין היו שומרין שם. פי' מרן ז"ל כגון פחותים מי"ג ע"כ וכן כתב המפרש למסכת תמיד אך קשה דכיון דזו מצות עשה כמ"ש רבינו בתחילת הפרק איך יטיל מ"ע על הקטנים דלאו בני חיובא נינהו ובגמ' לא אמרו אלא דלא מטו למעבד עבודה ואינו מוכרח שהם פחות מי"ג דאפשר דהכוונה שעדיין לא למדו ולעולם שהם יותר מי"ג אם לא שנאמר שהם לבדן לא היו שומרין אלא בחברת אחיהם כהנים גדולים ואשמועינן דמקטנותן היו מלמדין ומחנכין אותן לשירות ומכ"ש דמצוה זו מוטלת על כל הכהנים והלוים כמ"ש רבינו ובדפוס מגדל עוז וכן בכתב יד כתוב בית המוקד בארץ וזקני בית אב וכו' והשאר נמחק:
לא היו הכהנים השומרים ישינים וכו'. תימה לכאורה דכיון שהיו צריכים לשמור איך היו רשאים לישן והדבר מבואר דא"א להיות שומר כל הלילה כולה אלא היו מחליפין משמר כל אחד בשעתו זה ניעור וזה ישן ואף בשעת שינה לא היו רשאין לישן בקביעות אלא דרך עראי וכו' וזה רמזו רבינו במ"ש
**כדרך כל שומרי חצרות המלכים וכו'**שכן המנהג באמת.
כנגד ראשיהםקשה טובא לשיטתו שפסק פ"י דכלאים הל' י"ג דקשים הותרו בישיבה וביומא דף ס"ט אמר רב אשי שאני בגדי כהונה דקשין הם ואי משום הנאה הרי פסק שם בסוף הפרק לא אסר אלא האבנט ובפ"ח דכלי המקדש פסק להדיא דבגדי כהונה מותר ליהנות בהן ולא אסר האבנט אלא בלבישה ועיין מ"ש בזה בהכ"מ שם:
והעמידו עושי חביתין לעשות חביתין. בספ"ק דתמיד הקשו למימרא דחביתין הוו קדימי והתניא מנין שאין דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה העולה ואמר רבא העולה עולה ראשונה אמר ר' יהודה להחם חמין לרביכה ופי' המפרש שם דמותר להחם חמין לעסוק בה וכשמגיע זמן הקטרתה לאחר שיקריבו איברי תמיד יקטיר כמו כן החביתין ע"כ. ורבינו כתב סתם ולא ביאר וכבר נרגש מרן ז"ל אך קשה טובא דהיכי הוה ס"ד דעשיית חביתין דקאמרה מתני' היינו הקרבתן כי היכי דתקשי ליה דחביתין קדמי אימא דהיינו אפייתן כדתנן בפי"א דמנחות חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת וכו' ואין לומר דגם זה הוי בכלל ההקרבה שהרי בפרק התכלת (מנחות דף נ') קאמר רב הונא עלה דאי אפי לה מאתמול אינשפא לה ופירש"י נפוחה ברוח כמו נשפת ברוחך ומשו"ה דחיא שבת ואם איתא דהאפיה מקרי הקרבה היכי ס"ד דמצי לאפותה מאתמול ותו קשה לרב יהודה דמתרץ לה להחם חמין דמשמע ותו לא ואמאי הרי הותר הכל כאמור ולזה י"ל דלהחם חמין דקאמר היינו שיתחילו להתעסק בה והכל בכלל וכמ"ש רבינו פי"ג דמעשה הקרבנות דהחליטה ברותחין היא תחילת עשייתן ועיי"ש וכן נראה מדברי רבינו רפ"ו דתמידין ומוספין שכתב ומעמידין עושי חביתין לעשות החביתין ושם הל' ה' אחר שהזכיר סדר התמיד וכו' כתב ואחר הסלת מקטיר החביתין וכו' גם שם פ"ג הל' י"ח פסק חביתי כהן גדול מצות עשה להקריבן עם תמיד של שחר וכו' גם שם פ"א הל' ג' פסק שאסור להקריב קרבן קודם תמיד של שחר הרי מבואר יוצא להדיא מדברי רבינו דעשיית החביתין לאו היינו הקרבתן אלא תיקון עשייתן ואין כאן שום גמגום בדבריו ז"ל:
חוץ מלילי שבת וכו'. כתב מרן ז"ל דאף דטלטול הנר אינה אסורה אלא משום שבות ואין שבות במקדש שאני הכא דאפשר בנרות הדלוקין מערב שבת ע"כ והן הן דברי רבינו שכתב
אלא בודקין בנרות הדלוקין שם מערב שבתאך קשה ממ"ש פ"ב דעבודת יום הכיפורים הל' ד' היה כהן גדול זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש מבערב ולמחר מטילים אותם במים כדי שתפיג צינתן שאין שבות במקדש או מערבין מים חמין במי המקוה עד שתפיג צינתן ע"כ ואם איתא כדברי מרן דהיכא דאפשר בלא"ה אין דוחין השבות למה מטילין העששיות דיש בהם שבות כדאיתא התם בגמ' כיון דאפשר בהטלת המים חמין שאין בהם שום איסור וכן הקשה המל"מ ז"ל ולא תירץ כלום עיי"ש גם הפר"ח ז"ל הקשה על רבינו שם והניחו בצ"ע. ולענ"ד נראה דשאני התם דהוי צורך עבודה שהרי הטבילות של כהן גדול צורך גמור הם ועוד נראה דהכל לפי חולשת הכהן גדול דאם די לו בהטלת חמין אה"נ ואם לאו מטילין העששיות ועוד דמסתברא שהעששיות היו מועלין יותר שהרי חמש טבילות היה טובל והמים חמין שמטילין בבקר יצטננו עד לערב משא"כ העששיות שבכל טבילה היו יכולין להטיל: