Maaseh Rokeach on Vessels Chapter 14
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כל המציל בצמיד פתיל וכו'. ומשפטי הצמיד פתיל נתבארו בדברי רבינו פכ"א דטומאת מת:
נטמא התנור. בדפוס מגדל עוז מוסיף וכן כל כיוצא בזה:
ספוג שבלע וכו'. הראב"ד כתב על דברי רבינו שיש כאן שיבוש וכו' ולא זכיתי להבין השגתו שהרי דינו של רבינו אמת על פי המשנה ואם מפני שלא הזכיר דין התוספתא לא מפני זה יקרא שיבוש:
חרסים שנשתמשו וכו' שסוף משקה לצאת. קשה דרבינו פסק פ"ט דטומאת אוכלין הל' ו' עצים שנבלעו בהם משקין טמאין והסיקן התנור טהור שהרי בטלו בעצים וכו' ע"כ ואיך פסק כאן שאם הוסק התנור נטמא ואם נאמר דשאני עצים שסופן לידלק ולישרף משא"כ החרסים א"כ למה נתן טעם רבינו מפני שבטלו בעצים דמשמע מצד שהם בלועים ואולי י"ל דכוונתו שע"י הסיקן נתבטלו מעצמן:
הרי הן טהורים. וטעות סופר הוא וצ"ל הרי הם טמאים:
ושאר כל הכלים וכו'. הלשון מגומגם דההיכא קאי ואולי דכוונתו לשאר כלי חרס וכיוצא:
לפיכך חבית שהיתה מלאה משקין טהורים. נראה פשוט דנקט משקין לרבותא דהוא הדין לאוכלין וקמ"ל דאפילו משקין דחמירי דיש לגזור בהם אטו משקה זב וזבה אפ"ה בהא לא גזור:
אפי' המשקה שבשולי החבית טהור. הקשה הרא"ש ז"ל דלא ידע אמאי נקטו במתני' שבשולי החבית ע"כ. ולענ"ד נראה דמילתא פסיקתא נקט דאילו מה שבצדדים אפשר שלא יהא מכוון כנגד האויר. וראיתי להתוס' יו"ט ז"ל שתפס על הרע"ב ז"ל שפי' בטופח על מנת להטפיח דמי הכריחו לפרש כן עיי"ש ולענ"ד הדבר מבואר דכוונתו שאין לדייק דדוקא טופח אבל אם יהיה ע"מ להטפיח ישתנה הדין דזה אינו דכיון דמכח אויר דאויר אתינן עלה עכ"פ הוא טהור וקל להבין: