מכוונות עם המולל. בדפוס מגדל עוז כתוב עם הממל ולשון המשנה פכ"ח דכלים עם המלל ומרן ז"ל ביאר דדרך תופרי בגדים למלול מהבגד לכופלו מעט סביב התפירה ואח"כ תופר ע"כ אמנם הערוך פי' מה שמשייר האורג בראש הבגד שהוא הענף והוא כשיעור שתי אצבעות ושני הפירושים הביאם הר"ש והרא"ש והרע"ב ז"ל ומרן ז"ל בפירושו [לא הביאו] משום דלאידך קשה איך חכמים אמרו ג' על ג' מכוונות עם המלל ואם המלל שהוא שתי בלא ערב והוא הרוב איך יקרא בגד וכמ"ש ז"ל ודייקי לפ"ז דברי רבינו לפי גירסתינו שכתב עם המולל דהיינו מה שמולל וכופל החייט וכן משמע מדין הכדור שהביא רבינו בסוף פרקין:

עד שיהיה בקרע ג' על ג' טפחים. רבינו בפירוש המשנה פכ"ח כתב ואמנם יטמא מג' טפחים ולמעלה ע"כ ולא ידעתי למאי אצטריך מג"ט ולמעלה דמילתא דפשיטא היא:

שהרי ציירן. בדפוס מגדל עוז שהרי ציורן:

בטל מחשבתו מקבל טומאה. אין להקשות דקי"ל מחשבה אינה מוציאה מידי מחשבה וסיים רבינו לעיל פ"ח הל' י' דעד שיעשה מעשה בגוף הכלי וכו' דלא אמרו כן אלא להוציאן מידי טומאה שהיתה בהם אבל להורידן לטומאה קי"ל כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה וכ"כ רש"י ז"ל בזבחים דף צ"ד ע"א ועיין עוד להתוס':

חלוק העשוי כסבכה וכו'. זהו חלוק של יוצאות החוץ דתנן פכ"ח וכן פירש שם בפירוש המשנה ולפי פירושו תיבת יוצאות קאי החלוק גופיה ולא כפי' הר"ש והרא"ש והרע"ב ז"ל שפי' על הנשים היוצאות לחוץ עד שבשרן נראה מתוכו ונראה דרבינו קשיתיה דא"כ הו"ל הם בכלל העבים והרכים דתנן התם ופסקו רבינו לעיל הל' ב' אכן אכתי קשה ממאי דתנן פכ"ד ג' סבכות הן וכו' ושל יוצאות לחוץ טהורה מכלום ופי' שם רבינו כפי' הר"ש והרא"ש והרע"ב כאן הרי דהיא היא גופה ואיך פי' בה שני פירושים נפרדין גם קשה דבפכ"ז הל' ט"ו פסק להג' סבכות דאותה משנה וביוצאת לחוץ פירשה כי הכא וגם הראב"ד ז"ל השיגו שם עיין עליו:

אם התחילו אותה לעשות מפיה. בדפוס מגדל עוז אם התחילו אותה מפיה:

**מצואר.**בדפוס מגדל עוז מצידו:

טלית של עני וכו'. תוספתא פכ"ד ובמשנה פכ"ח תנן בגדי עניים אע"פ שאין בהם ג' על ג' הרי אלו טמאים מדרס ורבינו השמיטו לא ידעתי למה אם לא שנאמר שס"ל שזה הוא דין (חסר) ועיין להר"ש והרא"ש ז"ל שפלפלו הרבה על משנה זו:

פחות מג' על ג' וכו'. הקושי מבואר בדברי רבינו משני מקומות בתלמוד אחד בפרק במה מדליקין (שבת דף כ"ט) הזכירו מרן ז"ל ואחר בפ' כירה (שבת דף ל"ט) דא"ר תנחום אמר ר' יוחנן א"ר ינאי אמר רב כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטלוניות שאע"פ שר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל ור' עקיבא מכריע אין הלכה כדברי המכריע חדא דר"ע תלמיד הוא ועוד הא הדר ביה ר"ע לגבי דר' יהושע ע"כ וכן העיד רבינו עצמו פכ"ח דכלים ההך מתני' (כאן חסר כמו שני שיטות וחבל וכו') דוחק דמצינו לרבינו בכמה מקומות שפוסק נגד הכלל להחמיר כמ"ש מרן ז"ל לעיל ספי"ז ה"נ פסק כר"א לגבי ר"י דהוי להחמיר ועוד שהיא סברת ר"ע כפי' סידורו של רבינו הקדוש במשנה והוא מכריע על דרך שכתבתי לעיל פי"א הל' ג' ואפשר דרבינו סמך אדברי רב אדא בר אהבה שם ומכאן קשיא לי ג"כ על מהרי"ק שהביא התוס' יו"ט ז"ל דאלו הכללים דהיינו (כ"פ) הלכה כפלוני לגבי פלוני אינן אלא בדינים הנהוגין בזמן הזה ובזה תירץ כמה קושיות הנופלות על רבינו בכמה מקומות אך לענ"ד הך דרב הויא תיובתיה.

ומ"ש בספרי רבינו

במגוד בדפוס מגדל עוז בבגדו. ומ"ש

ומקבל שאר טומאות כתוב שם מלקבל שאר טומאות ושני הגירסאות נראין טעות סופר ונוסחתינו עיקר: