ספסל וכו'. משנה פכ"ב ספסל שניטל אחת מראשיו טהור ניטל השני טהור והתוס' יו"ט ז"ל כתב דבנ"א כתוב שניטל אחד מראשיו טמא וכן נראה שהיתה גירסת רבינו וכן נראה מדברי הר"ש ז"ל שהרי כתב ניטל השני טהור דלא חזי לישיבה ע"כ משמע דבניטל האחד טמא וכן נראה לדקדק בסידור לשון המשנה דהו"ל למיכתב ספסל בין שניטל אחת מראשיו או שניהם טהור:

מטה שנפלו שתי ארוכות שלה וכו'. מדכתב שנפלו משמע שעדיין הם קיימין וא"כ לא פרחה טומאתה ממנה דהו"ל כמטה של פרקים וכ"כ הרע"ב ז"ל וכן נראה מפי' הר"ש והרא"ש ז"ל ודייקי דברי רבינו שכתב

עדיין היא בטומאתה דמשמע דמעולם לא פרחה טומאתה אך דברי רבינו שבפירוש המשנה מגומגמין עיין עליו ובספרי רבינו כתוב

ארובות ונראה שצ"ל ארוכות בכא"ף וכמו שהוא במשנה ובמפרשים ז"ל:

מטה שהיתה טמאה מדרס ונטלה קצרה וכו'. התוס' בסוכה דף הביאו פירושים שונים בדין זה ורבינו קיצר והעתיק לשון המשנה פי"ח דכלים:

מטה שנתפרקו איבריה וכו'. משנה פי"ח וסוכה דף ט"ז ומוקי לה בפשוטי כלי עץ וכתבו התוס' בשבת דף פ"ד דהא דפשוטי כלי עץ יש להם טהרה במקוה אומר ר"י דנפק"ל מדכתיב וכל כלי עץ תתחטאו דמשמע אפילו פשוטי דומיא דכלי מתכות וכו' ע"כ ולענ"ד אם הלכה נקבל וכו':

המפרק את המטה להטבילה. פי' מפני שהיא גדולה ואי אפשר להטבילה כשהיא שלימה ומ"ש הנוגע

בחבלים שלה טהור פי' אחר שנתפרקה דאילו קודם הרי החבלים חיבור לה וכמ"ש רבינו פכ"א הל' ו' עיי"ש: