כל כלי עץ וכו'. ואם ציפה אותם במתכת דעת התוס' ורש"י ז"ל בשלהי חגיגה מקבלין טומאה ושיטת רבינו היא שאינם מקבלים מפני שהצפוי בטל לגבי הכלי יתבאר לקמן פ"ד הל' ג':

כל כלי שיש וכו'. תניא בתוספתא הביאה הר"ש ז"ל וכמה הם אמה על אמה ברום ג' אמות שהן ישנן שש מאות וארבעים ושמנה טפח ע"כ. ומ"ש

אבל עובי הרגלים וכו' ולא פסק כר' שמעון שזורי שאמר אם היו הרגלים גבוהות טפח אין ביניהם נמדד דאף דבמנחות דף ל"א פסק רב פפא כמותו מ"מ בחולין דף ע"ה אמר ר' יונתן הלכה כר"ש שזורי במסוכן ובתרומת מעשר של דמאי משמע דוקא הני וכ"כ התוס' יו"ט ז"ל וכבר כתבתי בזה לעיל הלכות טומאת אוכלין:

היה בתוך הכלי תיבה קטנה כגון מוכני. הראב"ד ז"ל השיג על רבינו דפי' מוכני הוא גלגל ואופן ומעולם לא שמעתי מוכני פי' תיבה ומרן ז"ל כתב עליו דלא שמעתי אינה ראיה ולא ידעתי למה לא הכריח דאם פי' גלגל האופן היכי קתני במתני' דכלים פי"ח בזמן שיש בתוכה מעות וכי דרך הגלגל המגלגל להניח בו מעות וכן הכריחו התוס' בשבת הביא דבריהם התוס' יו"ט ז"ל ור"ת פי' דמוכני היינו כן על דרך את הכיור ואת כנו וכו' ע"כ והוא קרוב לדברי רבינו ואפשר שהיתה מועלת לחזוק ומושב השידה גם בספ"ג דבית הבחירה כתב רבינו דמוכני עשו לכיור שיהיו בה המים תמיד והשיג עליו הראב"ד ז"ל כמו כאן וכ"כ רבינו בפי"ח דטומאת מת גבי מגדל הבא במידה דאם היתה המוכני שלה משוכה לאחריו וכו' אך מרן ז"ל שם הביא דבריו שבפירוש המשנה פ"ד דטהרות שפי' הגלגל שבזה המגדל יקרא מוכני וכו' עיי"ש ולפיכך צ"ל כמ"ש דרבינו מפרשה על שם שורש המלה מלשון כן בכל מקום לפי ענינו ואין כאן סתירה ולא השגה:

השידה והתיבה. בדפוס מג"ע מוסיף והמגדל וכן הוא לשון המשנה פי"ח דכלים: