Maaseh Rokeach on Virgin Maiden Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מי שפיתה וכו'. מבואר הדבר דאין שייך קנס כי אם ע"פי עדים ואפילו ע"פי עצמו הא קי"ל מודה בקנס פטור ונתבאר בדברי רבינו פ"ב דין י"ב:
כל הנבעלת בשדה וכו'. כבר ידוע מה שהשיג הראב"ד ז"ל ומרן בשם המג"ע ז"ל כתב דאם ראו עדים מרחוק ששכב עמה ולא ידעו אם באונס אם ברצון אם היה בעיר חזקה שהיא מפותה ואם היא בשדה חזקה שהיא אנוסה ע"כ משמע דהכי מתפרשי דברי רבינו במ"ש כל הנבעלת וכו' דהיינו דאיכא עדים שראו וכו' ולפ"ז מוכרח דטענתן היא שאם היה הדבר בשדה אין אומר ואין דברים שהיא בחזקת אנוסה ואם הוא טוען שלא היתה אלא מפותה אינו נאמן להכחיש החזקה ואם היה הדבר בעיר היא אינה נאמנת לומר שהיתה אנוסה לחייבו הצער כיון דחזקת עיר ברצון ואין שייך כאן שבועה כיון שהיו שם עדים ומ"ש רבינו בפ"ב דין י"ג א"ל אנסת אותי והוא אומר לא כי אלא פתיתי ה"ז נשבע שבועת התורה וכו' ע"כ היינו באין שם עדים כלל. והנה ראיתי למהרח"ש ז"ל סי' י"ו שנשאל על בתולה שטענה שפלוני בא עליה והוא מכחישה וכו' והשיב שאם טענתה דאנסה אפי' יש עדים שראו מרחוק או ששניהם מודים אלא שזה אומר באונס וזה אומר ברצון דעת רבינו פשוטה שכל הנבעלת בעיר וכו' ואף להראב"ד ז"ל שהשיגו וסובר דעיר ושדה שוין מ"מ כשהוא מכחיש לגמרי ואומר שלא היו דברים מעולם הדבר פשוט דעליה להביא ראיה ואם כוונתה לתבוע הג' דברים שהם בשת ופגם וקנס וכו' הרי כתב רבינו לקמן שנשבע שבועת היסת ויפטר וכו' עכת"ד. והמש"ל ז"ל השיג עליו דמוכרח להבין בדברי רבינו דבין בעיר בין בשדה כשהיא טוענת שנאנסה והוא אומר פיתוי משביעין אותו כדי לפטור עצמו וכו' ע"ש. ולעד"ן אין לנו הכרח חותך בדברי רבינו וגם מהרח"ש ז"ל לא הכניס עצמו בזה כדי שישיג עליו כי הוא לא בא אלא להשיב לשואלו שבעיר היה ודאי אבל בחילוק עיר ושדה לא דבר הרב ז"ל ודו"ק:
המפותה וכו' אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות. כ"כ הטור סימן קע"ז אך לא ידענו מנ"ל דהא כיון דבשעת הנישואין הויא בעולה אין כתובתה כשאר הבתולות אלא כאלמנה הו"ל לאחשובה דכתובתה מנה ונלע"ד פשוט דאם נאמר כן לקתה מדת הדין דא"כ מצינו חוטא נשכר דהרי בתולה היתה והוא פגם אותה ואיך נאמר שירויח עי"ז וראיתי להמש"ל ז"ל שנסתפק בזה וכתב דיש קצת ראיה לדברי רבינו מדתנן במתני' מה בין מפתה לאונס וכו' ולא קחשיב הא וכו' אלא ודאי דכתובתה מאתים כשאר בתולות אף שהנ"י ז"ל לא כתב כן ע"ע. שוב מצאתי ברייתא מפורשת שם דף ט"ל שנראה ברור שממנה הוציא רבינו דינו וז"ל תניא אידך אע"פי שאמרו אונס נותן מיד כשיוציא הוא אין לה עליו כלום כשיוציא מי מצי מפיק לה אימא כשתוציא היא אין לה עליו כלום מת יצא כסף קנסה בכתובתה רבי יוסי ב"ר יהודה אומר יש לה כתובה מנה במאי קמיפלגי רבנן סברי טעמא מאי תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה ור"י ב"ר יהודה סבר הא נמי מצער לה עד דאמרה היא לא בעינא לך ע"כ. מבואר הדבר דלכ"ע במפותה שאין נותן קנס כשנושאה כתובתה מאתים דעד כאן לא אפליגו ר"י ורבנן אלא באונס שכבר נתן הקנס ועכשיו כשיוציא יתן מנה כבעולה דהך קנס אחר כדי שלא יצער אותה וכו' ורבנן לא חשו להא מלתא משא"כ במפותה דלית לן האי טעמא ולא קנס ודאי דכתובתה שלימה מאתים כדרך הבתולות כולן וגם דברי הנ"י ז"ל י"ל דל"ד קאמר דאגב אורחיה כתב כן תדע דלרבנן דקי"ל כוותייהו באונס אין לה כתובה כלל והוא כתב דכתובתה מנה גם בירושלמי אמרו תני ר"י כסף ישקול כמוהר הבתולות מגיד שהוא עושה אותן עליו מוהר ואין מוהר אלא כתובה כמד"א הרבו עלי מאד מוהר ומתן וכו' ע"כ. הרי דכתובת מפותה היא כמוהר הבתולות ממש כנז"ל:
היתה אנוסה וכו' ואפילו שנייה וכו'. לא מצינו דבר זה בגמ' ומרן ז"ל שהוציאו מדכתיב ושמרתם את משמרתי מצאו חז"ל מקום לאסור השניות שפיר איכא למימר דשנייה אמעיטא מולו תהיה לאשה ובלא"ה כיון דכל מלי דרבנן אסמכינהו אלאו דלא תסור וכו' ע"כ. ולכאורה קשה לדבריו מהברייתא דמייתי התם דף ל"ו ת"ר עריות ושניות אין להם לא קנס ולא פיתוי וכו' ובעי תלמודא מאי עריות ומאי שניות אלימא עריות ממש שניות מד"ס כיון דמדאורייתא חזיין ליה אמאי אין להם קנס וכו' הרי דשניות לא נכנסו בסוג זה משום דחזיין ליה מדין תורה וי"ל דכוונת המקשה התם אינו מפני דבשניות לא מתוקם קרא דולו תהיה לאשה אלא משום דק"ל דהיכי קתני דאין להם קנס הא כלפי לייא הוא דכיון דחזייא ליה באמת מ"הת הו"ל לחז"ל לחייבו קנס עכ"פ אמנם לענין שתהיה ראויה לו לענין כניסה פשיטא ודאי שאינו יכול לכונסה דחז"ל אסרוה עליו עכ"פ ואינה ראויה לו קרינן בה ואף שיש לנו מ"ע של תורה דולו תהיה לאשה מ"מ זה המ"ע קיל וכמ"ש בגמ' שם דאי אמרא לא בעינא ליה מי איתיה לעשה כלל. אכן לא ידעתי למה לא הכריח מרן ז"ל דינו של רבינו מהבקיאות עצמו שהביא ז"ל שהרי אמרו שם מאי בינייהו איכא בינייהו ממזרת ונתינה וכו' וכיון דנתינה דאינה אלא מדרבנן כמ"ש רש"י ז"ל במתניתין ורבינו ס"פ י"ב דאיסורי ביאה ואפ"ה לא קרינן בה אשה הראויה לו מעתה הוא הדין וה"הט לשניות ובאמת שזו נראית תמיהא על מרן ז"ל ועיין בש"ות בתי כהונה ז"ל
בבית ועד דף י"ז: