ס"ק א ודילג. ואם דילג ראש כו' מצוין בדפוס בטעות וצ"ל אבל אם דילג בברכות המלשינים כו' ע"ז כתב מ"א ואם דילג ראש כו':

שבני רומני' אומרים כו' מפחד אויב:

(ס"ק ב) מיד כו' ומדסתם פה כו' ר"ל שהרב"י הביא בשם תר"י אהא דאמרי' טעה בכל הברכות אין מעלים אותו (ר"ל אין מסלקין אותו) טעה בברכות המינים מעלין אותו והקשו טעה בכל הברכות אין מעלין אותו והא תנן העובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו. ותי' וז"ל זהו לפי שעה אבל בכאן אמר שאין מסירים אותו ור"ל דגם בטעה בשאר ברכו' מסלקים אותו בתפלה זו ויעבור אחר תחתיו. ומה שאמר אין מעלים אותו. ר"ל שאין מסלקין אותו שלא להיות שוב ש"ץ לעולם וע"ז כ' הרב"י וז"ל משמע מדבריו שאם טעה בברכת המינים מסלקים אותו מש"ץ עכ"ל: ולזה כ' מ"א מדסתם בש"ע ולא כ' בפי' שמסלקים אותו אם טעה בברכת המינים שלא יהיה שוב ש"ץ לעולם ע"כ דלא ס"ל כתר"י בזה. ולענין קושית תר"י כבר נתיישב בדברי ש"ע שהם דברי רשב"א שהחילוק הוא דבשאר ברכות אם דילג מזכירים אותו ואם יודע ע"י ההזכר' לחזור למקומו אין מסלקין אותו אפי' מתפלה זו ואם גם ע"י ההזכר' אינו יודע לחזור למקומו בהא תנן העובר כו' יעבור אחר תחתיו משא"כ אם דילג בברכת המינים מסלקים אותו מיד מתפלה זו ואין מזכירים אותו שמא יהיה יודע לחזור למקומו:

ובפרט בזה"ז ר"ל דאין מינים מצוים כ"כ. אולם לעיל סי' א' ס"ק ט' לענין יו"ד הדברות בציבור משמע קצת היפוך:

עבי"ד ס"ס י"ב שכ' שם דאין שוחטים לתוך גומא ואם שחט י"א דאסור דחיישינן שמא מין הוא וכתב רמ"א דבזה"ז אין לאסור בדיעבד דבזה"ז אין דרך עע"ז בכך וה"ה די"ל כאן דנשתנ' הדין בזה"ז מזמן חכמי הש"ס כיון דאין מינים מצוים בינינו:

(ס"ק ד) כמו כו' ומ"ש הרב"י ר"ל טעם לדעה א':

כמ"ש סי' רס"ח ס"ב דאית' בירושלמי דבדין הוא דלבעי לצלוי כל י"ח ברכות בשבת כמו בחול אלא דלא אטרחוהו רבנן ודי בשבע ברכות ובר"ח הלא מתפללים ח"י ברכות ע"כ לענין טרח' הבאה ע"י תפלה חיישי' בשבת יותר מבר"ח וכאן דמיירי ג"כ בתפלה וחזי' דחשו חז"ל לטרח' בר"ח כ"ש בשבת וי"ט:

רק בקריאה כו' ר"ל דבר"ח קורין בתורה ד' גברי וגם אין מוסיפים. ובשבת קורין ז' גברי ואם רצו מוסיפים וה"ט דהוא מתקנו' משה שיקראו בשבת בתור' כדי שיתעסקו כל ישראל בתור' עכ"פ ביום השבת ולא נתנו שבתות וי"ט לישראל כ"א כדי שיתעסקו כל ישראל בתורה כי הם פנוים אז ממלאכה ולכן קורין שבעה גברי משא"כ ר"ח שיש בו ביטול מלאכה די בד' גברי והיינו דוקא לענין קריא' התור' דלענין זה ניתן שבת משא"כ לענין תפלה:

(ס"ק ה) בג' כו' שלגרסת הטור. ר"ל ברמב"ם. ור"ל שחילוק זה בין ג' ראשונות לאחרונות לא נזכר כ"א ברמב"ם ולגרס' הטור ברמב"ם גם הרמב"ם לא חילק. אלא שהרב"י כתב שגרסתינו ברמב"ם דבטע' בג' ראשונות חוזר. ועפ"ז פסק כן בש"ע:

שכן נמצא כו' בגרסת הטור:

יש להקל כו'. ובפרט שהל"ח כתב דלא ידע טעם לחלק בין ג' ראשונות לאחרונות:

ועסי' קכ"ד ס"ב דבשעת הדחק לא יתפלל ש"ץ בלחש אלא בקול רם ולא גרע דיעבד משעת הדחק: