ס"ק א ותפלת כו' ומתפללים אפילו מנחה גדולה אע"ג דליכ' למיחש לשכרות מ"מ כיון דאין מתפללים סמוך לשקיעה אתי לאחלופי במנחה של שאר ימים וכמ"ש אח"ז וכיון דאין ראוי לנ"כ אין אומרים או"א ברכנו בברכה וכדלעיל סי' קכ"ז ס"ב. אבל לפמ"ש רמ"א בהג"ה כו'. אין רצונו להג"ה שבס"א דאינו ענין לזה דשם כ' רמ"א דנתבאר לעיל סי' קכ"ח סמ"ד דמנהגינו שאין נושאים כפים כי אם בי"ט. וא"כ לדידן דל"ש האי דינא אם נושאים כפים במנחה בתענית. אך מ"א נתכוין להגהת רמ"א בס"ב דכ' המחבר דכהן שעלה במנחה דיוה"כ לא ירד כיון דהא דאין נושאים כפים במנחה ביוה"כ אינו אלא משום גזרה ולאו כ"ע ידעו הא וא"ל לפגמו של כהן. ועז"כ רמ"א כיון דאם עלה לא ירר אומרים אלקינו כו' א"כ האי טעמא שייך גם במתענים עד חצות דגם שם הא דאין נושאים כפים במנחה אינו אלא משום גזרה כנ"ל ואם כן אי עלה לא ירד וא"כ אומרים גם כן אלקינו כו':

(סק"ב) סמך כו' ובתענית היו מתפללים סמוך לשקיעה דבלא"ה א"א לאכול עד השקיעה מפני התענית וכיון דאין זמן מנחה דתענית שוה לזמן מנחה של כל השנה לא אתי לאחלופי משא"כ במנחה של יוה"כ שג"כ מקדימים להתפלל מנחה כמו כל השנה כדי להתפלל נעילה בזמנה וכדלקמן ססי' תרכ"ב א"כ שוה זמנו לזמן מנחה של כל השנה ואתי לאחלופי: