(ס"ק א) אחרי כו' דתרווייהו מענין יוה"כ וגם הם קרובים זה לזה שיגלול בכדי שלא יפסיק המתורגמן כנ"ל בסי' שלפני זה כמ"ש בס"ק ד' והיינו דוקא לדינא דש"ס אבל לדידן ע' בסעיף ג' ובמ"א שם:

(ס"ק ב) שלא כו' לא אפשר כמ"ש ס"ד גמ' הבאתיו סי' קמ"ג מ"א ס"ק ד' ע"ש:

( ס"ק ה) שיש בו כו' ואפי' ש"ץ יכול לתרגם והרבותא הוא דאע"ג דבזמן הש"ס שהיו רגילים לתרגם בכל שבת כשקוראים בתורה לא היה רשאי הש"ץ דהיינו הקורא בתורה לתרגם אלא איש אחר וכמ"ש הרב"י סי' קמ"ה בשם ירושלמי מ"מ הכא התירו כיון דאינו אלא מנהג בעלמא הקריאה והתרגום:

(ס"ק ז) וידחה כו' דהא בכה"ג התירו כו' הובא לעיל במ"ש בדברי מ"א סי' קמ"ג ס"ק ד' ע"ש וע' ב"ח שדבריו צ"ע כו' שגם הב"ח תמה על מנהגנו לדלג וכתב בשלמא אי אירע ביה"כ שאין להם אלא ס"ת אחת שמדלגים מאחרי מות שקורין בה ו' גברי לפ' אך בעשור שהוא פ' אמור לקרות בה למפטיר זה י"ל כיון שנהגו כן בימי כה"ג לדלג בזה כיון שהוא קרוב בכדי שלא יפסיק המתורגמן אע"ג דעכשיו אין מתרגמי' כלל מ"מ נשאר בהיתרו הראשון אבל מה שנהגו לדלג בשאר מקומות כגון שבת ור"ח כו' ע"ש ועז"כ מ"א דנתחלף לו בין אך בעשור שהוא פ' אמור ובין ובעשור שהוא בפנחס דהא הכה"ג היה מדלג מאחרי לפ' אך בעשור אבל פ' ובעשור היה קורא ע"פ ולא היה מדלג לשם כדאית' לעיל סי' קמ"ג ואנחנו קורים למפטיר בפ' ובעשור ואיך כ' הב"ח דמה"ט מדלגים ביה"כ משום שגם כה"ג היה מדלג ובאמת לובעשור לא היה מדלג. גם מ"ש שאנו מדלגים ביוה"כ לפ' אך בעשור ליתא דהא אין קורים ביה"כ אך בעשור:

ועב"י סי' קמ"ג ר"ל דאיכא סייעתא לדברי מ"א דמהני מחיל' הצבור שכ' שם הרב"י לפי הטעם שכ' בירושלמי דמה"ט אין קורים בחומשי' שיהיה לב הצבור עגומ' ויצטערו שאין קורים בתורה בציבור ויעשו כל הצטדקאי לקנות להם ס"ת שלמה לפ"ז אפי' מחלו הציבור על כבודם לא מהני משמע דלטעם שנתן ש"ס שלנו מפני כבוד הציבור מהני אם מחלו הציבור על כבודם: ועסי' נ"ג סעיף ו' דשם משמע להיפך דלא מהני מחילת צבור דעל מ"ש שם בש"ע דאין ממני' לש"ץ אלא מי שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור כ' מ"א שם ס"ק ט' דמשמע מלשון הש"ע דאפי' מחלו הצבור ע"כ לא מהני מ"מ לפמ"ש הב"ח וט"ז שם דה"ט דלא מהני מחילתן דאין זה משום כבוד הצבור גרידא אלא נוגע לכבוד המקום ית' שעושים הצבור שלוחים כאלה בינם לבין המקום יתברך וא"כ א"ש אף דלפ"ד הט"ז גם בקריאת חומשים י"ל כן מ"א לא ס"ל כן:

(ס"ק ח) בב' ס"ת אפי' בענין א' וז"ל הרמב"ם אין קורין לאדם א' בענין א' בשני ס"ת כו' וכ"כ הכ"מ וכ"כ בס' ב"ה וז"ל ויש רוצים לדקדק מלשון זה דב' ענינים מותר לקרות איש א' בב' ס"ת וטעות הוא בידם כו' ומ"ש הרמב"ם ז"ל ענין א' היינו ובשני עניינים אין קורין בתורה אפי' בספר א' כו' (וכמ"ש ריש הסי') והשת' קאמ' דאפי' בענין א' דבס' א' שרי לקרות חד גברא בתרי ספרי לא יקרא משום פגמו של ראשון עכ"ל בס' ב"ה וזה פשט כוונתו במ"ש אפי' בענין א' דלא כמו שהגיהו לחנם בספרים חדשים:

(ס"ק ט) ג' גברי כו' ולא ראיתי כו' אלא דהגמ' מיירי כו' ר"ל ביומא רפ"ז שהבאתי לעיל סי' קמ"ג במ"א ס"ק ד' פריך אהא דמתרץ רב הונא דמה"ט קורא כה"ג פ' בעשור כו' בע"פ ולא מייתינן ס"ת אחר' שתהיה נגללת כבר מקודם לפ' בעשור דליכא בזה משום כבוד הציבור לכן תי' רב הונא משום פגמו של ס"ת ראשונה שיאמרו שחסרה פ' בעשור לכן (אין) מביאים ס"ת אחרת ע"ז מקשה התו' ומי חיישי' לפגמו של ס"ת והאר"י נפחא ר"ח טבת שחל בשבת מביאים ג' תורות וקורין בא' ענינו של יום ובב' בשל ר"ח ובג' בשל חנוכה ומשני ג' גברי בג' ספרים ליכא פגמא עכל"ה ומזה הוכיח הב"ח דוק' ג"ג אבל תרי דהיינו שהראשון יקרא בשלישית אסור:

ומשמיענו מנין כו' ר"ל דאין כוונת ר"י נפח' לאשמעי' דבר בענין פגמו (דא"כ היה אפשר לדייק מדלא נקט רבותא אפי' בתרי גברי ליכא משום פגמו אע"כ דבתרי גברי אסור כמ"ש הב"ח דאין כוונת ר"י לאשמועי' זה אלא דממיל' נשמע דין פגמו ולכך פריך מיניה הש"ס) אלא אתא לאשמועי' מנין הקרואי' וי"ל דה"ה תרי גברי כה"ג שרי דלא כהב"ח:

וע"ק כו' מאי דמקש' לעיל מיניה ר"ל דהב"ח גופיה סותר דברי עצמו דהב"ח הקש' לעיל מזה על הטו' שכ' כל' הש"ע אבל ג"ג כו' והקש' דהל"ל תרי גברי בתרי ספרים בשלמא הש"ע דקאי לתרץ דברי ר"י נפח' דמיירי בג"ג וג' ס"ת נקט ג"ג בג' ס"ת אבל הטור ה"מ למימר ב' גברי בב' ס"ת אלא דנקט ל' הש"ס עכת"ד הב"ח והקשה מ"א מאי קשי' להב"ח דלמ' הטור מה"ט נקט ג"ג בג' ס"ת לדייק מיני' דינו של הב"ח דתרי גברי בג' ספרי' אסו':

ולכן צ"ל כו' חוזר אדלעיל שדח' ראיית הב"ח:

אבל כשהפסיק בנתיים ר"ל שקרא איש אחר בנתיי':

אך עכ"פ השביעי כו' ר"ל כשאין שם מי שיודע להפטיר כי אם השביעי שכ' לקמן סי' רפ"ב שאם עדיין לא אמר קדיש יפטיר השביעי וא"צ לקרות שוב בתורה דמפטיר עול' למנין שבעה אבל אם כבר אמרו קדיש אז צריך השביעי לחזור ולקרות תחלה בתורה ואח"כ יברך כסדר כל מפטיר ע"ש:

על כה"ג כ' מ"א אין להביא ס"ת אחרת למפטיר אלא יגללו אותה ס"ת כו' דיותר חיישי' לפגמו של ס"ת מלכבוד הצבור דהצבור מסתמא כה"ג מוחלים על כבודם וכמ"ש סק"ז: