(ס"ק א) אסור כו' ונ"מ בשבועות. ר"ל אף שדין זה אמור בש"ס בברכות היינו בזמניהם שהיו מתרגמים כל הפסוק וא"כ יש שהות לצאת בין פסוק לפסוק בעוד שמתרגם הפסוק וקמ"ל דאסור אבל לדידן דאין מתרגמים האיך משכחת לה שאפשר לצאת בין פסוק לפסוק הא אין שהות בנתיי' ולזה אמר דנ"מ בשבועות שאומרים אקדמות דיש מקומות שכהן מברך על התורה וקורין עמו פסוק ראשון מחובת היום ואחר זה אומרים אקדמות וע"ל סי' תצ"ד בט"ז קמ"ל דאסור לצאת בשעת אמירת אקדמות כיון שכבר התחילו לקרות אע"ג שהוא בין פסוק לפסוק. ובס' א"ר התיר לצאת בשעת אמיר' אקדמות ע"ש ולפי מנהגינו שאומרים אקדמות קודם שמתחיל הכהן לברך ואין פותחים הספר כלל בלא"ה שרי:

(ס"ק ג) כיון שהתחיל זהו דעת הרמב"ם דכל שלא התחיל אע"ג שכבר נפתח הספר מות' לצאת:

משמע דמשנפתח כו' דל' הש"ס בברכות ד' ח' כיון שנפתח ס"ת:

וב"ח פסק כו' דהרב"י אוסר בין גברא לגברא כדי שלא ימשך בדבורו גם אחר זה כשיקראו בתורה והב"ח לא חשש לזה:

(ס"ק ד) אפי' כו' אפי' להורות כו' רי"ף בברכות שם וע"ש בל"ח אבל בס' ד"מ כ' וז"ל בשם רי"ו דהוראה לפי שעה או לפרש דבר איסור שרי והד"מ לא הביא דברי הרי"ף:

(ס"ק ה) שרי אפי' ליכא יו"ד דבאיכ' י' דצייתי בלאו הכי לחד פוסק שרי כ"ה בת"ה שם ומ"מ משמע שם שדוקא בלחש הותר לו כהאי גוונא שלא יבלבל דעת השומעים ע"ש סי' כ"ד. כמ"ש סי' נ"ט סעיף ד' וע"ל סי' תר"ץ במ"א ס"ק ט"ו מה שכ' בשם רשב"א:

(ס"ק ו) א"צ כו' אפי' העומדים על הבימה. ר"ל ל"מ העומדים למטה בבהכ"נ א"צ לעמוד כיון שס"ת ברשות אחרת אלא אפילו העומדים על הבימה דהם ברשות אחת עם הס"ת אפ"ה א"צ לעמוד אלא דהט"ז בי"ד שם כ' דאפילו העומדים על הבימה אם הס"ת מונחת על השולחן הוי רשות אחרת דהשולחן גבוה יו"ד ורחב ד' טפחים דהוי רשות לעצמו ומגן אברהם צ"ל דמיירי היכי שאינה מונחת על השלחן או שאין השלחן גבוה יו"ד:

והא דהוצרך כו' ר"ל להתיר לצבור לישב כשהס"ת על הבימה:

וכ"ה בב"י שם בסי' רפ"ב: