ס"ק א נאמן. והאומרים נאמן כו' קודם ר"ל שאומרים נאמן בבריתו וקיים במאמרו בא"י זוכר הברית טועה דמבואר בגמ דאין חותמין בברכ' זו. וכאן צ"ל של"ה כי של"ה כ' כן. ומה שנדפס תיבת של"ה סס"ק ב' הוא טעות דהא גמ' ערוכה בחגיגה דף ט"ז ע"א דתנן כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם. ואמרי' מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת ואמרי' עוד שם דרש ר"י בר נחמני מתורגמניה דר"ל כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות. בקשת כו':

(ס"ק ב) ואסור כו'. והמסתכל בו יותר כו' דראיה בעלמא מותר וכמ"ש הרא"ש הובא בב"י דאין איסור כ"א ההסתכלות כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה ואסור עכ"ל:

(ס"ק ג) והוא מכ"ח כו' דלא כמ"ש בהג"מ כו' שפיר' בשם הערוך וז"ל בימות הגשמים בימים שהיו ג' ימים מעוננים ולא נראת חמה וככבים צריכים לברך עליהם בעת שיתראו. וזולת זה העת לא עכ"ל הגמ' והרב"י פסק דלא כוותיה:

(ס"ק ה) בבוקר כו' ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך. ובספר א"ר כ' בשם מי"ט וז"ל ע"ד הלבוש שכ' ג"כ שיעור ג' שעות. וכ' המי"ט ומ"מ נ"ל דיכול לברך כן כל היום ולפחות עד חצות עד כאן לשונו: