(ס"ק א) בב"ה ואפי' תוך כו' ולזה נתכוין כו' כוונתו ליישב קושית הב"ח וכן הקשה הט"ז דהא ע"כ בבה"ק אפי' חוץ לד"א מן הקבר אסור דאלת"ה אלא בעינן דוקא תוך ד"א לקבר לערבינהו ולתנינהו אסור ליכנס תוך ד"א של קבר או של מת ותפילין כו' והא בסי' כ"ג כתב הרב"י בספרו על הטור וז"ל ודע דבגמרא אמרינן לא יהלך אדם בבה"ק ותפילין בראשו דוק' תוך ד"א הוא דאסור אבל חוץ לד"א שרי עכ"ל הרי דדבריו סותרים זא"ז ולזה תירץ מ"א דהא דאסר פה אפי' חוץ לד"א היינו כשהוא תוך בה"ק והא דחילק לעיל סי' כ"ג דחוץ לד"א שרי היינו חוץ לבה"ק דגם מבחוץ צריך עכ"פ להרחיק ד"א מן בה"ק (והיינו דוקא כשאין מחיצות לבה"ק וכדאיתא להדיא בי"ד סי' שס"ז ע"ש) וכמ"ש בי"ד ע"ז כתב הרב"י דחוץ לד"א שרי וכאן לא הזכיר זה בש"ע דחוץ לבה"ק צריך להרחיק ד"א דס"ל למלתא דפשיטא וכנראה מדבריו בחבורו בסי' כ"ו דחמיר מן מת וכיון שכתב דממת צ"ל ד"א כ"ש מבה"ק בחוץ:

(ס"ק ב) משמע כו' למקוה שטובלים. דהא הזכיר גם בית הטבילה בכלל מקומות האסורים:

דהא לענין מזוזה ר"ל דפטור ממזוזה. אך נ"ל כו' ובזה מיושב קושייתו דאם רשאי לברך שם למה פטור ממזוזה וכדמסיים מ"א סס"ק זה (עמ"ש בסי' פ"ה):