יש לעשות כו' שביום ההוא נתלה המן כמ"ש רש"י פ"ק דמגילה דף ט"ו על מ"ש שם ויעבר מרדכי. רב אמר שהעביר י"ט א' של פסח ופירש"י יום טוב א' של פסח היה בתענית שהרי בי"ג בניסן נכתבה האגרת ונתנה הדת בשושן וי"ד וט"ו התענו ובט"ז נתלה המן לערב עכ"ל. וע"ש במהרש"א בח"א:

(ס"ק ג') משך כו' מ"ש בש"ע וזה הסדר לא ישתנה כו' שהוא שבת קורין ראה כו' כתב הלבוש הטעם דבין בשבת חה"מ פסח ובין בשבת חה"מ סוכות קורין ראה נפי שיש בפ' פסל מצות שבת ורגלים וחה"מ דכתיב בה את חג המצות תשמור ומקרא זה ילפינן איסור מלאכה בחש"מ במס' חגיגה אלא לפי שבשבת צריכים לקרות ז' גברי לכן מתחילים מראה אתה א"א:

(ס"ק ד) קורין כו' שנשלם כו' דדוקא בשבת אומרים קדיש קודם המפטיר כמ"ש סי' רפ"ב סעיף ד' בהגה שכבר נשלם מנין הקרואים מלבד המפטיר וכמ"ש שם במ"א:

(ס"ק ו) וא"א כו' ואם חל יום ז' כו' מפני שאומרי' שיר השירים ופיוטים של שבת חול המועד:

מיוסדים על שיר השירים:

(סק"ט) שלא כו' לכן דקדקתי וכתבתי והעם נהגו דמשמע שהעם נהגו כן מצד עצמם. וכן נ"ל שמנהג העם שהנהיגו מעצמם כדין עבדו:

ועוד י"ל כו' אבל בחומשים שלנו פשיטא שאין לברך:

ולפי טעם זה גם על איכה אין לברך אך אין טעם זה עיקר וכמ"ש מ"א לעיל סי' רפ"ד דדפוס הוי כתיבה מעליה ואע"פ שהוא על נייר מ"מ יש לברך ע"ש:

חוץ מקהלת גם במסכת סופרים פ' י"ד לא הזכיר לברך כ"א על ד' מגילות אסתר איכה שיר השירים רות ולא הוזכר קהלת אבל לא ידעתי ולא מצאתי טעם לחלק רק בעט"ז כ' בשם ספר לחם רב הואיל דאמרי' בשבת פ' ב"מ שתחלה בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת:

וכן עיקר ובספר א"ר כתב לברך בלי שם ומלכות: