Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 592
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כ' מ"א התוקע והשומע צ"ל לבוש. וכ' שם הלבוש דוקא תקיעות שעל סדר הברכות שהם עיקר המצוה אז צריכים אפי' השומעים לעמוד. אבל תקיעי' דמיושב ניהו דהתוקע צריך לעמוד מפני כבוד הצבור. אבל אין השומעים צרוכים לעמוד. ועמ"ש מ"א ר"ס תקפ"ה בשם הרדב"ז וכ"ה:
(ס"ק ג) והתפלו' כו' אבל בין תקיעו' לתקיעו' כו' דהוי כמו אחר אכילת המוציא דרשאי לדבר בתוך האכילה אף דברכת המוציא קאי על כל מה שיאכל באותה סעוד':
ומה"ט הקשה הר"ן דהיה לנו להתיר בין התקיעו' לדבר אפי' במה שאינו מענין התקיעו' ע"ש עכ"פ במה שהוא מענין התקיעו' מותר לכתחלה:
(ס"ק ה) בענין כו' לא יפסיק כלל בין ברכ' להמוציא אפילו בדברים שהם צורך המוציא:
להביא שופר דא"א לתקוע בלי שופר לכן מותר לומר להביאו משא"כ לעיל סי' קס"ז ניהו דהוי צורך המוציא כגון להביא מלח מ"מ אפשר לברך המוציא בלי מלח. המוציא נמי צורכי סעוד'. א"כ יש לצורכי סעורה שייכות עם המוציא והוי כענין אחד:
דאפילו השומע כו'. ניהו דשומע כעונ' והוי כאלו שומע עצמו מברך. אמנם למה יהיה עדיף מן המברך דאלו בירך הוא עצמו ושח צ"ל ולברך. והשתא דשמע ושח לא יהיה צריך לברך כ"כ מ"א לעיל סי' קצ"ז ס"ק ט':
(ס"ק ז) שראוי כו' ס"ס קע"ד לענין מוגמר. דמתחיל במצוה א"ל גמור וה"ה הכא:
וזהו מ"ש ויכול אחר כו' משמע אפי' לכתחלה: