כתב מ"א הרשע' בחטף. ר"ל לאפוקי שלא לו' הרשעה בחירק תחת הרי"ש והוא שם דבר אלא קמץ תחת ה' ראשונה וכן תחת השי"ן והעי"ן והרי"ש תהיה נקודה בשו"א ע"ש הפסוק (יחזקאל ג׳:י״ח) מדרכו הרשעה והוא שם תואר להאומה. ופר"ח כתב לו' הרשעה בחיר"ק תחת הרי"ש:

בעל הנסים י"ל בימים ההם בזמן הזה. ולא ובזמן הזה כ"כ ט"ז ופר"ח:

חשמונאי הוא יוחנן כה"ג וי"ל הא' בחיר"ק פר"ח. כשעמדה עליהם יש לדלג תיבת עליהם. אא"כ אומר ועל עמך ב"י בוי"ו פר"ח:

בלא ממי"ן. ופר"ח כ' מחקי רצונך עדיף. י"א להודות כו' ול"נ שי"ל ימי חנוכה. מ"ש י"א הוא ר"ת ימים אלו ואין מזכירים חנוכה. וע"ז כ' מ"א דיש להזכיר ולו' ימי חנוכה:

(ס"ק ב) א"א כשם כו' דלא ישאל והב"י כ' בשם התו' עוד טעם אחר: