Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 93
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ס"ק א) שעה א'. תר"י הוכיחו מגמ' כו' מדאמרי' דף ל"ב ע"ב חסידים הראשונים היו שוהים שעה א' ומתפללים שעה א' וחוזרים ושוהים שעה א' ופריך וכי מאחר ששוהין תשעה שעות ביום בתפל' תורתן היאך משתמרות ומלאכתן היאך נעשית ומשני אלא מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת ומלאכתן מתברכ' ע"כ. וא"א דשעה א' לאו דוקא אין מקום לקושי' המקשן. והמקשן הוכיח דע"כ שעה דוקא כמו מאי דקתני ומתפללים שעה א' הוא דוקא ה"ה דשע' שלפני תפל' ושאחר תפל' ג"כ דוקא:
ולשאר העם די בשע' מועטת כיון שאין שאר העם חסידים אי ישהו בתפלתן ט' שעות א"כ תורתן היכי משתמרת ומלאכתן היכי נעשית דא"א להם לסמוך על מעשיהם שיעש' להם נס:
כמ"ש סי' צ' סס"כ כצ"ל ור"ל דשם י"מ דמ"ש בגמ' שיכנס קודם תפל' שני פתחים שר"ל שלא יתפלל תיכף בכניסתו אלא ישה' קודם תפל' שיעור שני פתחי' הרי דסגי בזמן מועט לפני תפל' וה"ה לאחר התפל':
ואע"ג די"מ שני פתחים בענין אחר כמ"ש שם מ"מ לענין שיעור שהי' דלא בעי' שעה ממש לא נחדש פלוגתא ביניהן:
וע' בל"ח סי' ע"א סעיף ל"ז דשהיה קודם התפלה ואחר התפל' תהי' מיושב. קודם התפל' דע"י הישובי' מכוין יותר בדעתו לכוין למקום ואחר התפל' ע"י הישוב נרא' יותר שאין התפל' עליו כמשא ובס' א"ר חולק:
כ' בזוהר כו' ע' לעיל במ"א ר"ס מ"ו:
(ס"ק ג') הלכ'. נ"ל דהיינו כו' ר"ל הא דכ' אין עומדים כו' היינו דוקא לכתחיל':
(ס"ק ה') דא"צ כו' עסס"י ק"ו דאע"ג דכגון אנו מפסיקים מד"ת לק"ש ותפל' מ"מ העוסקים בצ"צ י"ל דין מי שתורתו אומנתו ואין חילוק בזה בין זמנם לזמנינו וא"צ לפסוק אלא דבסי' א' מבואר דאפי' מי שתורתו אומנתו ניהו דאינו מפסיק לתפל' אבל לק"ש צריך להפסיק אבל העוסקים בצ"צ מבואר לעיל סי' ע' דאפי' לק"ש אין מפסיקים רק יאמר פסוק א' ובשכמל"ו אם אפשר ומ"מ צריך שיהי' עסק כוונתו לש"ש כמ"ש מ"א לעיל סי' ע' ע"ש:
דלא כט"ז דראיית הדריש' מדאמרינן התם מי שמת לו מת בשבת א"כ במו"ש ה"ה אונן ופטור מהבדל' ומתפלת ערבית ובשחרית אחר הקבור' אם לא עבר זמן תפל' שחרית יתפלל שחרית אבל ערבית פטור. אע"ג דקי"ל בסי' ק"ח טעה או נאנס ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים מ"מ אונן דבשע' חיובו פטרוהו חכמים א"צ לתשלומין ומיני' יליף דריש' לעוסק בצ"צ דג"כ בשעת חיובו הי' פטור. וט"ז שם ולקמן ריש סי' ק"ח חולק דגם העוסק בצרכי צבור לא מקרי אלא אונס וחייב להשלים כמו בכל אונס ואונן שאני דאין המניע' מצידו רק שחכמים פטרוהו משא"כ העוסק בצ"צ דפטור מצד טרדתו הוי כמו אונס אחר וחייב בתשלומין. ובסי' נ"ה שם הסכי' לדריש' ודחה ראיות ט"ז וכ' דכל שפטור משום שעוסק במצות ועי"ז פטרוהו חכמים מקרי שהי' פטור בשע' חיובו וא"צ תשלומין ע"ש: