אם חל בחול מתחילין כאן:

אָחוֹת קְטַנָּה, תְּפִלּוֹתֶיהָ. עוֹרְכָה וְעוֹנָה, תְּהִלּוֹתֶיהָ. אֵל נָא רְפָא נָא, לְמַחֲלוֹתֶיהָ. תִּכְלֶה שָׁנָה, וְקִלְלוֹתֶיהָ:

בְּנֹעַם מִלִּים, לְךָ תִקְרָאֶה. וְשִׁיר וְהִלּוּלִים, כִּי לְךָ נָאֶה. עַד מָה תַעְלִים, עֵינְךָֽ וְתִרְאֶה. זָרִים אוֹכְלִים, נַחֲלוֹתֶיהָ: תכלה

רְעֵה אֶת־צֹאנְךָֽ, אֲרָיוֹת זָֽרוּ. וּשְׁפֹךְ חֲרוֹנְךָֽ, בְּאוֹמְרִים עָֽרוּ. וְכַנַּת יְמִינְךָֽ, פָּרְצוּ וְאָרוּ. לֹא הִשְׁאִירוּ, עוֹלְלוֹתֶיהָ: תכלה

הָקֵם מִשִּׁפְלוּת, לְרֹאשׁ מַמְלֶכֶת. כִּי בְּבוֹר גָּלוּת, נַפְשָׁהּ נִתֶּכֶת. וּכְרוּם זֻלּוּת, לִבָּה שׁוֹפֶכֶת. בְּדַלֵּי דַלּוּת, מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ. תכלה

מָתַי תַעֲלֶה, בִּתְּךָֽ מִבּוֹר. וּמִבֵּית כֶּלֶא, עֻלָּהּ תִשְׁבֹּר. וְתַפְלִיא פֶלֶא, בְּצֵאתְךָֽ כְּגִבּוֹר. לְהָתֵם וְכַלֵּה, מְכַלּוֹתֶיהָ: תכלה

חֵילָהּ קָבְעֽוּ, הַגּוֹי כֻּלּוֹ. וְטוּבָהּ שָׂבְעוּ, וּבָזְזוּ אִישׁ לוֹ. וְלִבָּהּ קָרְעוּ, וּבְכָל־זֹאת, לֹא מִמְּךָֽ נָעוּ, מַעְגְּלוֹתֶיהָ: תכלה

זְמִירָהּ שָׁבַת, וְחִשְׁקָהּ תַגְבִּיר. לַחְפֹּץ קִרְבַת, דּוֹדָהּ וְתַעֲבִיר. מִלֵּב דַּאֲבַת, נַפְשָׁהּ וְתָסִיר. לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת, כְּלוּלוֹתֶיהָ: תכלה

נְחֵהָ בְנַחַת, לִנְוֵה רִבְצָהּ. רַב נִזְנַחַת, מִדּוֹד חֶפְצָהּ. וְהִיא כְפֹרַחַת, עָֽלְתָה נִצָּה. לֹא הִבְשִׁילוּ, אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ: תכלה

חִזְקוּ וְגִֽילוּ, כִּי שׁוֹד גָּמַר. לְצוּר הוֹחִֽילוּ, בְּרִיתוֹ שָׁמַר. לָכֶם וְתַעֲלוּ, לְצִיּוֹן וְאָמַר. סֹלּוּ סֹלּוּ, מְסִלּוֹתֶיהָ. תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ:

בליל שני יש נוהגים לומר פיוט "חון תחון" קודם תפלת ערבית, סימן: חזק.

חוֹן תָּחֹן עַל בָּנֶֽיךָ, לָךְ שָׁבִים. וּבְפַחַד לְפָנֶֽיךָ, נִצָּבִים. יְרֵאִים עֵת יִקָּֽרְאוּ, לַדִּין. כִּי עַל כֵּן בָּאוּ, נִכְאָבִים:

זָכֹר תִּזְכֹּר֯ רַ֯חֲמִים, יוֹם הַדִּין. הָפֵר כַּעַס וּזְעָמִים, עֵת֯ תָּ֯דִין. לִירֵאֶֽיךָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמֶֽךָ, הֵמָּה יֽוֹשְׁבֵי, עַל מִדִּין:

קָרֵב־לִי שְׁנַת גֹּאֵל, וּפְדֵנִי. עַל מֵי מְנוּחוֹת הָאֵל, תַּנְחֵנִי. וּזְכֹר־לִי זְכוּת אִישׁ תָּם. עַל֯ לִ֯בְּךָֽ כַּחוֹתָם, שִׂימֵנִי:

לַֽמְנַצֵּ֬חַ | עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: ֖הַרְנִֽינוּ לֵֽאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ ֜הָרִ֗יעוּ לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב: שְֽׂאוּ־֖זִמְרָֽה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל: תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר ֜בַּכֶּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ: כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא ֜מִשְׁפָּ֗ט לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב: עֵ֤דוּת| בִּֽיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ ֖בְּצֵאתֽוֹ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹֽא־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע: הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ ֜כַּפָּ֗יו מִדּ֥וּד תַּֽעֲבֹֽרְנָה: בַּצָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָֽאֲחַ֫לְּצֶ֥ךָּ ֖אֶֽעֶנְךָֽ בְּסֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה: שְׁמַ֣ע ֖עַמִּֽי וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ ֜יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־תִּֽשְׁמַע־לִֽי: לֹא־יִֽהְיֶ֣ה ֖בְךָֽ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א ֜תִשְׁתַּֽחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר: אָֽנֹכִ֨י| יְהֹוָה אֱלֹהֶ֗יךָ ֖הַֽמַּעַלְךָֽ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־֜פִּ֗יךָ וַֽאֲמַלְאֵֽהוּ: וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י ֜וְיִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽי: ֖וָֽאֲשַׁלְּחֵֽהוּ בִּשְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑ם ֜יֵֽלְכ֗וּ בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם: ל֗וּ ֖עַמִּי שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑י ֜יִשְׂרָאֵ֗ל בִּדְרָכַ֥י יְהַלֵּֽכוּ: ֖כִּמְעַֽט אֽוֹיְבֵיהֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְעַל־צָֽרֵיהֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽי: מְשַׂנְאֵ֣י ֖יְהֹוָה יְכַֽחֲשׁוּ־ל֑וֹ וִיהִ֖י עִתָּ֣ם לְעוֹלָֽם: ֖וַיַּֽאֲכִילֵֽהוּ מֵחֵ֣לֶב חִטָּ֑ה ֜וּמִצּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽךָּ:

לפני התפלה יאמר:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוֹד וְאוֹת הֵ"י בְּאוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל [בשבת יוסיף: שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְ] יוֹם הַזִּכָּרוֹן, שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עִם כָּל־הַמִּצְוֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת־שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַֽלְלוּיָהּ: יוֹמָם יְצַוֶּה יְהֹוָה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי. תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַֽלְלוּיָהּ: וִיבָֽרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶֽךָ, וּמְרוֹמַם עַל־כָּל־בְּרָכָה וּתְהִלָּה:

אם חל ראש־השנה בשבת, יעמדו באמירת הקדיש, וכשיענו "ברוך ה' המבורך" יכוונו לקבל תוספת הרוח.

החזן אומר חצי קדיש:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. אמן בְּעָֽלְמָֽא דִּי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. אמן בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא. אמן לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אמן