שצג.

אמוני ארץ אמונתך שוחחים. אומץ אלהותך בפלץ פוצחים: בך סיברם ישימון ועליך בוטחים. ביום מרגוע ברצונך נחים: גבול אלפים גובלים להתחים. גיחוץ מחליפים. ממדי מלתחים: דליקת נר כדת מצחצחים. די תענוגם יכינו להלחים: הן על מזג גודלך משבחים. הם עליו מבדילין לנוגוהי אחים: ונוהגים אט מפסוע ארחים. וחושבים מרוץ ומדילוג מנצחים: זימון משלשים על שלשה ארוחים. זמר שיר שבת לך משבחים: חצירות מערבים להוציא מפתחים. חדים אלי גיל ואינימו טופחים: טועמים להסיר כל מיני מרזחים. טומנין במגרע מהוסיף רתחים: יקוד אור הנגחל עוד מהפחים. ימנעו מילת חול וניבי שיחים: כביר כח הנוטה מתוחים. כוננם עקב זאת במשכנות מבטחים: לימדתם בטובך אל חונן ומרחים. לעשות סוכה בגרש ירחים: מופתי קדם להזכיר בשבחים. מעללי יה מהיות נשכחים: נועדה לשבת בה כל האזרחים. נובבים בתוכה חניון נכוחים: סוד סלסלי טעמי לקחים. סודרים שלש דפנות מרווחים: עלי דלעת וכל מיני צמחים. עשות תחתם במחובר אמרו להנחים: פורסין בה קרמים סדינין ומטפחים. פרי עץ ושקדים רימונים ותפוחים: צילתה כגרע מחמתה אינן מטפחים. צורתה מגביהין עד עשרה טפחים: קדוש מקרה עליות מרווחים. קודרים משגיב ומרפא מזיחים: רצה שוועתינו כעולות מיחים. רעה בשבטך נוגים ונידחים: שובה לנוה צדק אגפיים ומבריחים. שעריו תכונן באבני אקדחים: תעמיד אלי שיר ניני הקרחים. תכין על דוכנם נתחי נתחים: מקטירי קטרת רוקח מרקחים. מכהני בקדש באבני פיתוחים: נפלאות תפליא והיינו שמיחים. ניני אזרחים יעטו שבחים: חרס מבוא ומאסוף סהרת תפוחים. חובש להעלות ללהקת אנוחים: משושם יגלה נגד כל נפוחים. ממלכתם לא תכלה לנצח נצחים: הושענא: