תצד. ארוחתו תמיד ולחמו לא יחסר. ביתו מפתח לאדם לא נמסר. יחידי בלבדו אין מלך ואין שר. נותן לחם לכל בשר: לחום לחמו מרור לנו יחלקהו. ולא מתוק כדבש ביד אנוש ימסרהו. עלה זית טרף כתבו מעידהו. חדלו לכם מן האדם כי במה נחשב הוא: יריאיו וקדושיו בתי כלאים הוחבאו אסמיכם שבע וכל טוב ימלאו. ידבר שלום עמו. וחן וכבוד ימצאו. לא ירעבו ולא יצמאו: עליות שמי מעל. דגנו יריקם. בני יעקב בחיריו מצותיו יחזיקם. דברו אשר דיבר אל עמו יקם. ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: זקינים ונערים ברכת ה' עליהם. מסובים. שולחנו ערוך לפניהם. לעולם ירננו יבלו בטוב ימיהם. ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם: רצון ידו יפתח בצדקה לכללם. לבל יצטרכו זה לזה. אמץ מאד חילם. תבואת ראשית. קודש כולם. ירעו בשן וגלעד כימי עולם: במרעה טוב ירביצם דשינים ושמנים. שחקים ירעפו צדק ויזלו סממנים. ואת פניהם יצהיל. כיין עסיס ורימונים. לחמו ניתן. מימיו נאמנים: ראה בטוב בחיריך ושמח בשמחתם. ביום חתונת חתן ובתוך ארוחתם. ומה טוב ומה נעים שבת אחוותם. מחוז חפצם ינחם דרך להנחותם: רצה נא בגולה אוכלי לחם העצבים. אל אלהים ה'. אשר שמך מקשיבים. הלא שכרם אתן לך מצפים ומקוים. נותן לחם לרעיבים: בשלם בעמלם העולם נבנה. מאחרים לשבת לידידים שינה. שנונים חרבותם למו מקרא ומשנה. ימלא שחוק פיהם ולשונם רינה: ירנן מטוב לב תורתו טהר והמשכילים יזהירו כזוהר שמי טוהר. בשם ה' ידגול ואל טבו ינהר. אל דגן ואל תירוש ואל יצהר: אשר ה' שרידים וידידים. ימינו יושיעם ובאו האובדים. יברכם ירבו מאד מצותו חרידים. אכלו ריעים שתו ושכרו דודים: הדרכם יצלח. האל מקדישכם. צדקה ילבישכם. עטרת פאר לראשכם. דגן שמים יורה ומלקוש ישמשכם. אכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם: רננות והודיות מנחה היא שלוחה: לאל מנחיל קדש שבת ומנוחה. וזיכנו לגמור סעודה וארוחה. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה: נשואים מרחם שירו כבוד מלככם. שאו זמרה ותנו תוף והיא תהילתכם. אליכם המצוה ידי חובה עליכם. ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם: ככת' ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם: ונאמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון: רחם ה' אלהינו כו'. עד ולא נבוש לעולם ועד: