לא. איכא דאמרי תנא קמיה היה עומד בתפילה ובקש להתעטש מרחיק ארבע אמות ומתעטש וממתין עד שיכלה הרוח ואומר רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתנו בחיינו ואחריתנו רימה ותולעה. ומתחיל ממקום שפסק. א' אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי: הרק בתפילתו. הני מילי דשדי לקמיה. אבל אי מיבלע (לקמיה) [במניה] לית לן בה. דא' רב יהודה היה עומד בתפילה ונזדמן (לררוק) [לו רוק] מבליעו בטליתו ואם היה טליתו נאה מבליעו באפריקסתו. ואם איניש דאנינא דעתיה שדי ליה לאחוריה ומסתייה. דא' רבינא הוה קאימנא קמיה דרב אשי ואזדמו ליה רוקא ופתקיה לאחוריה. א"ל לא סבר לה מר מבליעו באפקריסותו. א' לדידי אנינא דעתיה: