אומרים אבינו מלכנו אפילו שחל יוה"כ בשבת. יאמר רוע גזר בנשימה אחת:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר זְכֻיּוֹת:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכוֹר, כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ:

סוגרין הארון

כשאומרים בתפלת נעילה שמע ישראל בקול רם ובכוונת הלב, יכוון כל אחד מישראל למסור נפשו על קדושת השם יתברך שמו, ונחשב לו הכוונה כאילו עשה בפועל וכאילו עומד בנסיון קדושת שמו הגדול (של"ה).

פעם אחת:

שלש פעמים:

בכתבי האריז"ל מבואר התקון הגדול והנפלא בעולמות העליונים הקדושים ע"י אמירת ז"פ ה' הוא האלהים. לכן ראוי שבכל פעם יקבל עליו מסירת נפש להראות אמתת אמונתו ביחוד אלהותו יתברך, ויאמר בכל עוצם כחו ובשמחה עצומה:

שבע פעמים:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר יְשָׁרִים וּתְמִימִים:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה טוֹבָה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל טַפֵּנוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם טַהֵר טֻמְאוֹתֵינוּ (נ"א טַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ):

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כְּבֹשׁ אֶת כּוֹבְשֵׁינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּלָה אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם לַחֵץ אֶת לוֹחֲצֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם סְמֹךְ אֶת נְפִילָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם עֲנֵה אֶת עֲתִירָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם פְּדֵנוּ מִידֵי אֹיְבֵינוּ (נ"א פְּתַח לָנוּ שַׁעַר לִתְפִלָּתֵנוּ):

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַוֵּה אִתָּנוּ בִּרְכוֹתֶיךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַוֵּה אִתָּנוּ יְשׁוּעָתֶךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם צַדְּקֵנוּ בְּמִשְׁפָּטֶךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ קֵץ הַגְּאֻלָּה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרֵב לָנוּ יוֹם הַיְשׁוּעָה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם קָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רִיבָה רִיבֵנוּ וּגְאָלֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְאֵה בָּעֳנִי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְפָא חוֹלֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם רְאֵה בְּדֹחַק הַשָּׁעָה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שְׁעֵה אֶל שַׁוְעָתֵנוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שִׂים שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם שִׂים שָׁלוֹם בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן שׂבַע וּבְרָכָה בָּאָרֶץ הַזֹּאת וּבָעוֹלָם:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן טַל וּמָטָר בְּעִתּוֹ לִבְרָכָה וְזֶרַע לַזּוֹרֵעַ וְלֶחֶם לָאוֹכֵל:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תֵּן לֶחֶם לְפִי הַטָּף לַעֲנִיֵּי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ זֶה לָזֶה:

אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ:

עֲנֵנוּאֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה עֲנֵנוּ: עֲנֵנוּ רַחוּם וְחַנּוּן עֲנֵנוּ: יְהֹוָה חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ: יְהֹוָה רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ מִן הַשָּׂטָן וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ: יְהֹוָה כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ הַיּוֹם שִׂימֵנוּ וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְחָתְמֵנוּ: יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ חוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ בַּמֶּרְכָּבָה. וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: יְהֹוָה עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְמשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְפִינְחָס בְּשִׁטִּים. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְנוֹ בִּירוּשָׁלָיִם. עֲנֵינָן: דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי וִישָׁרֵי דִי בְכָל דָּר וָדָר. עֲנֵינָן:

קדיש לפני תתקבל תוקעים בשופר. ומנהג ארץ ישראל לתקוע תשר"ת ובחוץ לארץ תוקעים תקיעה אחת, ויש שגם בא"י נוהגים כן. ומעיקר הדין מותר לתקוע גם בבין השמשות גם אם חל בשבת, אך אין לעשות כן ואין לתקוע לפני זמן יציאת יום הקדוש היות והנשים והמון עם מתחילין לעשות מלאכות בשמעם את קול השופר.

יִתְגַּדַּלוְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (נ"א קֵץ) מְשִׁיחֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא וּלְעֵלָּאִ מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן:

ותוקעין בשופר

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָיִם: ג"פ

תִּתְקַבֵּלצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵאשְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂההַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.