ערום. לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין:

עניות. דשרא דעניותא נביל שמיה ושורה במקום מיאוס:

לבראי לית לן בה. שהקלוח הולך וניתז (למרחוק) רש"י משמע דבאשה אסור:

במנא לית לן בה. ומ"מ ת"ח צריך שיכפה עליו כלי כמ"ש ססי' פ"ז דא"א לו בלא הרהור תורה, והאלקים יזכני לסיים הלכות שבת ועד גמירא, בנל"כ ולאע"י אמן: